ד"מ 42595-03-14 ציוני נ' סופרבוס הסעים ותיור בע"מ

ביום 23.03.14 הגיש התובע תביעתו כנגד הנתבעת לתשלום פיצויי פיטורים והחזר ניכויים.

כתב הגנה מטעם הנתבעת הוגש ביום 22.05.14.

ביום 30.09.14 התקיימה ישיבת גישור אליה התייצבו הצדדים, אולם ניסיון הגישור לא צלח.

בשים לב למסלול הדיון בתובענה (ד"מ) התיק נקבע לישיבת הוכחות ראשונה ביום 24.02.15. ישיבת ההוכחות התקיימה במעמד כל הצדדים, התובע, נציגי הנתבעת וב"כ הצדדים.

בפתח ישיבת ההוכחות, לאחר שמיעת טענות הצדדים ובשים לב לחומר שבתיק, ובהתאם להמלצת בית הדין, ביקש התובע, באמצעות בא כוחו, שהות בת 3 ימים להודיע עמדתו לגבי המשך ההליכים בתיק לרבות הודעה על חזרתו מהתביעה. התובע ביקש, כי ככל שיחזור בו מהתביעה, הוא משאיר את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית הדין.

הנתבעת עמדה על הוצאותיה.

ביום 02.03.15 הודיע התובע כי הוא מקבל את המלצת בית הדין וביקש לחזור בו מהתביעה, ללא צו להוצאות.

בית הדין הציע לצדדים לבוא בדברים בניסיון להגיע להסכמות בכל הנוגע לשאלת ההוצאות ללא הכרעה שיפוטית. וככל שלא יגיעו להבנות יודיעו האם הם מסכימים כי שאלת ההוצאות תוכרע על ידי בית הדין, על יסוד החומר שבתיק, ללא הנמקה.