ד"מ 40333-01-15 זובצ'וק נ' נובקו ר.ד בע"מ

1.לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.התובעת עתרה להתיר את תיקון כתב התביעה, כך שיוספו בו, בין היתר, רכיב של פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשה לפנסיה, פיצויי פיטורים ותשלום בונוס השעיה.

3.הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בתביעה טורדנית וחסרת בסיס וכי הבקשה הוגשה לאחר שהוגש כתב הגנה ולאחר שהתקיים דיון מקדמי. בנסיבות אלה, טוענת הנתבעת כי ככל שבית הדין יתיר לתובעת לתקן את תביעתה, יש לחייב את התובעת בתשלום הוצאות לאור העובדה כי כבר הוגש כתב הגנה והתקיים דיון אליו התייצבו הנתבעים ובאי כוחם.

4.בהתאם לתקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה ע"י בית הדין בכל שלב משלבי הדיון. ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות.

5.בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם ובין האינטרסים של הציבור.

במלאכת האיזון יש להביא בחשבון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה, אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, מקום בו התובע מבקש לתקן את תביעתו, יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של היענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן, יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות "גמיש" בהיענות לבקשה לתיקון כתב התביעה.

6.לאור כל האמור לעיל, לאחר שחזרתי ושקלתי את הנסיבות בתיק זה ולקחתי בחשבון כי בקשת התיקון הינה, בין היתר, לצורך הוספת רכיבים שהינם מזכויות המגן, מצאתי כי איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים מצדיק את קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה, תוך חיוב התובעת בהוצאות בגין התיקון.

7.אכן, ככלל, בקשה לתיקון כתב תביעה המתקבלת מצריכה הטלת הוצאות על המבקש את התיקון בשל הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן. משכך, תישא התובעת בהוצאות בגין בקשתה זו בסך של 1,000 ₪ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

8.כתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק.