ד"מ 35596-05-14

1.בפניי בקשת התובע מיום 10/11/14 לתיקון כתב התביעה (להלן: "הבקשה").

2.בבקשה טוען התובע, בין היתר, כי הגיש כתב התביעה כללי בטרם קיבל ייצוג משפטי מטעם הלשכה לסיוע משפטי, וזאת מבלי שפורטו בו סכומים של כל רכיבי התביעה. בנוסף, טוען התובע כי תיקון כתב התביעה יחסוך זמן שיפוטי יקר וימקד את המחלוקת בין הצדדים, מה עוד שהתיק נמצא בשלב מקדמי.

3.הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי נבצר ממנה להתייחס עניינית לבקשה הואיל ולא צורף לה תצהיר וכתב תביעה מתוקן, כך שלא ברור אילו רכיבים בכוונת התובע לתקן ו/או להוסיף. יחד עם זאת, הנתבעת ביקשה לחייב את התובע בהוצאות, ככל ובית הדין יחליט להיעתר לבקשה.

4.דיון והכרעה:

א.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בידי בית הדין שיקול דעת רחב לעניין תיקון כתבי טענות כך שבית הדין רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.

ב.על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין אימץ לעצמו את הגישה הליברלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות והוא יאפשר זאת (ואף יורה על כך מיוזמתו) כל אימת שנראה כי התיקון יתרום להעמדת מכלול הפלוגתאות הרלבנטיות בפני בית הדין, ובכך יתרום לבירור האמת באופן ממצה ויעיל.

עוד נקבע, כי בית הדין יאפשר תיקון תביעה מקום בו התיקון לא יגרום לצד השני נזקים שאינם ניתנים לתיקון על דרך פסיקת פיצוי כספי.

ג.בענייננו, בכתב התביעה טען התובע לרכיבי תביעה שונים אך הם לא כומתו, וכל אשר נתבע הוא פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין אי קבלת מכתב פיטורין ועוגמת נפש. בכתב התביעה נרשם כי התובע "שומר לעצמו" את הזכות לתבוע "בהמשך" בגין רכיבי תביעה נוספים.

ד.הבקשה הוגשה בשלב מוקדם, כשההליכים בתיק רק החלו ועוד לא התקיימה ישיבת גישור עניינית בין הצדדים.