ד"מ 31943-10-15

1.התובע הגיש תביעה זו נגד נגד הנתבעת 1 ונגד הנתבעת 2 אשר צורפה לתיק לאחר שהתקיים דיון בתיק זה בפני חברי, כב' השופט ספיבק, בחודש מרץ 2016.

2.מאחר ותביעת התובע נוסחה בצורה לקונית, הסביר התובע בדיון שהתקים בענין זה בחודש אוגוסט 2016 טענותיו באופן הבא:

"אני עבדתי בשכר גלובלי של 11,000 ש"ח נטו ומאחר ובסך הכל עבדתי אצל הנתבע 1 17 ימים, החלק היחסי הוא 6,678 ש"ח נטו שזה כולל חלק יחסי מאותם 1,000 ש"ח שהובטחו לי כנסיעות על ידי הנתבעת"

(ר' פרוטוקול עמ' 4 שורות 23-22).

3.תקופת עבודתו הנטענת של התובע היא מיום 23.8.2014 ועד ליום 10.9.2014 (ר' בכתב התביעה).

4.הנתבעות 2 ו- 1 מתכחשות לחבותן הנטענת לתשלום שכרו של התובע, כפי שיפורט להלן:

4.1הנתבעת 1 טוענת, כי "התובע אשר נשלח לסניף הנתבעת על ידי חברת קקאו, הציג עצמו כזה אשר מונה על ידם בכדי לבקר את תפקוד מבחינת שירות המלצרים ותו לא!!" (ר' סעיף 3 לכתב ההגנה) (כך במקור – י.ז.ג).

4.2עוד מבהירה הנתבעת 1, כי התובע הציג עצמו כנציג הביקורת של רשת קקאו (ר' סעיף 17 לכתב ההגנה), נכח מספר ימים מועט, מספר שעות בכל יום, "עד אשר בשל חילוקי דעות החליט כי מאחר ובעלי הנתבעת לא פועל בהתאם לדרישותיו אין הוא יכול להמשיך בביקורת ומאז" נעלמו עקבותיו" (ר' סעיף 18 לכתב ההגנה).

4.3כמו כן טענה הנתבעת 1, כי מאחר והתובע לא מילא כרטיס עובד, לא "נפתח לו כרטיס נוכחות, שעות עבודה, לא נחתם כל חוזה בין התובע לנתבעת, לא נערך ראיון עבודה, לא דובר על תנאי עבודה ולא היו כל יחס עובד ומעביד בין הנתבעת לתובע" (ר' סעיף 20 לכתב ההגנה) אין לראות בו כמי שהיה עובד הנתבעת 1.