- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ד"מ 31188-04-15
|
בד"מ בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
31188-04-15
18.2.2016 |
|
בפני השופטת: דגית ויסמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: גיא בן יוסף |
המשיב: מוחמד חמאד |
| החלטה | |
להלן החלטה בבקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה:
1.על פי הדין (ע"ע (ארצי) 1424/02 נסאר – SAINT PETER IN GALLICANTU, מיום 6.7.03ׂׂׂ), חיוב תובע בהפקדת ערובה נועד למנוע הגשתן של תביעות סרק, כאשר השיקול העיקרי הוא סיכויי ההצלחה בתביעה, ולו יינתן המשקל המכריע. השיקול המשני הוא יכולת גביית הוצאות הנתבע מהתובע. כמו כן, אין להתעלם מהתוצאה לפיה היעתרות לבקשה להטלת ערובה עלולה למנוע מתובעים את יומם בבית הדין, רק בשל מצבם הכלכלי.
2.טענתו המרכזית של המבקש היא כי המשיב לא עבד אצלו כעובד, כיוון שהמשיב הוא חוקר פרטי, בעוד שהמשיב עוסק במסגרות. על פי גרסת המשיב, ההתקשרות בין השניים היתה לימים ספורים (42 ימי עבודה במהלך שנת 2011) באמצעות קבלן שעבד בביתו של המבקש. בהקשר זה המבקש הדגיש כי אף המשיב אישר בדיון בבית הדין כי יש לו מסגריה בביתו וכי עבד בביתו של המבקש בעבודות מסגרות.
3.לטענת המשיב, יש לדחות את הבקשה. המשיב הצביע על אישורי העסקה שהוצאו על שמו של המבקש. אלה, לשיטת המשיב, מעידים על קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים.
4.כאמור, המבחן המרכזי בנושא הפקדת ערובה הוא סיכויי התובענה. על פני הדברים, העובדה כי המבקש הוא חוקר פרטי ואין לו עסק של מסגרות, בעוד שלמשיב מסגריה, תומכת בגרסת המבקש. עם זאת, אין להתעלם מאישורי העבודה שהמשיב הציג, והם על שמו של המבקש, הגם שהמבקש נתן לכך הסבר במסגרת כתב ההגנה.
בנסיבות אלה, גם אם לא ניתן לומר כי סיכויי התובענה קלושים, מתעוררים סימני שאלה משמעותיים לגבי אופי ההתקשרות בין הצדדים.
5.משכך וכיוון שהמשיב אישר במובלע את גרסת המבקש, יש מקום להיעתר לבקשה. יחד עם זאת, בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות של המשיב לבין זכותו של המבקש לגבות את הוצאותיו. בנוסף, בקביעת סכום הערובה יש לנהוג במתינות, בהתחשב בגובה ההוצאות המוטלות בבית הדין לעבודה (ר' למשל בע"ע (ארצי) 5748-10-13 טובול – א.ד.ם. אקספרס בע"מ, 29.4.14).
6.על מנת להימנע מתוצאה לפיה חיוב התובע בערובה יביא לסגירת שערי בית הדין בפניו, נקבע בזה כי התובע יפקיד 2,500 ₪ כערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
הסכום הנ"ל יופקד תוך 30 ימים, שאם לא כן, התביעה תדחה, בהתאם להוראת תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
