ד"מ 30794-12-13 גבאי נ' פליקס טייב - חברת סנונית בע"מ

1.בפנינו תביעה שהגיש התובע ביום 16.12.2013, להשלמת שכר.

טוען התובע כי פגש במנהל הנתבעת ("הנתבע") מספר פעמים, ביחס לעבודה בבריכה בבית זית, כי ב- 6.7.2013 נפגשו והתובע העלה על הכתב את עיקרי ההסכם, כשהתגלעה חוסר הסכמה לתקופת הצינון שלו.

על סמך הסכמות אלה החל לעבוד ב- 8.5.2013 וב- 12.5.2013, ואחר כך היתה הפסקה.

לאחר מכן שוב התקשר אליו הנתבע, והתובע טוען כי עבד מ- 26.5.2013 ועד 30.5.2013, ברצף.

ב- 31.5.2013 נפתחה הבריכה למתרחצים, ומאז פתח וסגר כל יום הבריכה, כמפעיל ומנהל הבריכה, ברצף עד 6 יוני 2013.

בשבוע האחרון טען הנתבע כי ההסכם יקר לו מדי, והתובע הציע כי יחפש עבודה במקום אחר, ביקש לצורך כך יום חופש, והנתבע השיב כי אינו יכול לשחררו ושיגיע רגיל לעבודה. כשהגיע למחרת לעבודה, ביקש ממנו הנתבע את המפתחות ואמר שסיים לעבוד אצלו.

הצדדים ישבו וחישבו את החלק היחסי של עבודתו, הסכימו על 9,000 ₪, שישולמו בשכר מאי, והנתבע תיעד כך ביומנו.

רק ב- 11.8.2013 קיבל שכר בסך 5,000 ₪ בלבד. בכל התקופה ייעץ לנתבע מנסיונו.

התובע עותר ליתרת 4,000 ₪ ולסך 16,000 ₪ בגין הלנה והפרת הסכם.

(בגין 6 ימי עבודה טרם העונה X 500 ₪ = 3,000 ₪; מפתיחת העונה ועד סופה בספטמבר 90,000 ₪: 120 ימים = 750 ₪ X 8 ימים = 6,000 ₪; התובע ויתר על יומיים ב- 2.6.2013 וב- 9.6.2013).