ד"מ 29794-10-15

הרקע וההליך

1.בתביעה שבפנינו עותר התובע, עובד מאריתריאה, ששימש כמנקה בעירית רמת גן, כשהועסק על ידי הנתבעת חברה לשירותי ניקיון, מ-12.2013 ועד 6.2015 ובסה"כ כ-19 ח' , 6 י"ע בשבוע, במסגרת קבועה, בשכר 25 ₪ לשעה.

בדיון מוקדם שהתקיים לא הושגה הסכמה וההליך נקבע להוכחות בפנינו ולאחר שהתובע והגב' יאנה ברויטמן, מנהלת הנתבעת ("יאנה") הגישו תצהירי ע"ר.

2.ביום 14.6.16 התקיים בפנינו דיון הוכחות.

סיכומי הצדדים הוגשו בכתב (התובע ב-14.7.16 והנתבעת, סיכומים מתוקנים ב-31.7.16).

התובע אף עתר לתיקון הפרוטוקול ונבהיר, כי הבקשה לכשעצמה, למעט הטעות בתאריך ובשמות נ.צ. במותב – לא ממש "נדרשה" (שמא, בשל כך, לא נתקבלה תגובת הנתבעת).

ולהכרעה –

3.הדין החל

טוען התובע, כי על הצדדים חל ההסכם הקיבוצי בענף הניקיון ולחילופין, ההסכם הקבוצי בענף כ"א. לחילופין, טען לתחולת צו ההרחבה לפנסיה חובה.

בהקשר זה התובע אינו טוען דבר בתצהירו (גם לא לפי יעוץ משפטי, כ"מרבית" התצהיר...).

הנתבעת, שעותק כתב הגנתה לא היה בנמצא בנט(עד לסריקתו, כמתחייב מהחלטה, ב-7.11.16) טענה בתצהיר יאנה, כי היא בעלת רישיון קבלן שירות המספקת שירותי ניקיון לגופים שונים וכי עפ"י יעוץ משפטי חלים עליה צווי הרחבה בענף הניקיון.

משהועסק התובע בניקיון ומשמקבלת עליה הנתבעת כי חל עליה הצו בענף הניקיון – זהו הדין החל.

4.תקופת העבודה וסיומה