ד"מ 29187-02-16

לפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף ותגובת התובעת לבקשה.

הנתבעים טוענים כי התובעת הגישה כנגדם תביעה לתשלום זכויות שונות בגין מערכת היחסים אשר בינה לבינם בתיק 4242-10-13 המתנהל בבית הדין כאן בפני כב' השופט ד. גולדברג (להלן: התביעה העיקרית). התיק עדיין תלוי ועומד ונמצא בשלב של הגשת סיכומי הצדדים.

הנתבעים טוענים לא ניתן לנהל הליך מקביל לזה שכבר מתנהל בבית הדין בין אותם צדדים ובגין אותה מערכת יחסים והסתרת מידע זה מעיני בית הדין מהווה הטעיה מכוונת של התובעת.

ביום 08.06.16 הגישה התובעת תגובה מטעמה במסגרתה היא טוענת כי "בית הדין מאפשר לתובעת הגשת בקשות מיותרות ולא לעניין" וביקשה לדחות את הבקשה מן הנימוק שלבקשה לא צורף יפוי כוח מטעם הנתבעים. התובעת מבקשת לקבל פסק דין בהעדר הגנה.

בהחלטה מאותו יום בית הדין דחה את בקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה והורה לה להשלים את תגובתה בתוך 14 ימים ולהשיב לטענות הנתבעים לגופן.

ביום 13.06.16 הגישה התובעת תגובה משלימה מטעמה, בה היא טוענת כי הנתבעים עושים דין לעצמם עת הם מגישים בקשה לדחיית התביעה על הסף במקום להגיש כתב הגנה. התובעת טוענת כי בתביעה בהליך דנן נתבע רכיב נסיעות שלא נתבע במסגרת התביעה העיקרית וכי התיק שם נמצא בשלב הגשת סיכומים. התובעת סבורה כי תיקון כתב התביעה בתיק הנוסף אינו מעשי בשלב זה של הדיון ויגרום לעיכוב בהמשך הטיפול בבקשה.

ביום 17.06.16 השיבו הנתבעים לתגובת התובעת. הנתבעים טוענים כי לא ניתן להבין מהתגובה מאומה וכי הוא חורג מן ההבנה הבסיסית של סדרי הדין בהליך משפטי. לא ברור לנתבעים כיצד אפשר להגיש שתי תביעות בגין אותה מערכת יחסים. הסבר כאמור לא ניתן על ידי התובעת ולא ברור מדוע לא הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרת התביעה העיקרית.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת התובעת ובתשובת הנתבעים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להתקבל, ואבהיר.