ד"מ 24760-01-16

ביום 13/1/16 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת.

במסגרת התביעה עתר התובע לתשלום נסיעות וכן הפרש שכר עבודה לחודש 12/2015.

לא צורפו לכתב התביעה מסמכים ונטען גם כי התובע לא קיבל תלוש שכר.

בכתב ההגנה נטען כי שולם מלוא השכר תוך קיזוז הפסקות, ביגוד והודעה מוקדמת.

כמו כן צורפו לכתב ההגנה מלוא התלושים המתייחסים לתקופת העבודה (שלושה חודשי עבודה) ונטען כי התובע קיבל את התלושים.

בדיון שהתקיים ביום 3/8/16 טען התובע כי קיים הפרש שכר עבודה גם בגין חודש 11/2015 הגם שלא נזכר עניין זה בתביעה. כמו כן רק בדיון ניתן הסבר לסיבה הנטענת להפרשים.

התובע התייצב לדיון ללא מסמכים, כאשר לטענתו יש ברשותו מסמכים רבים ומטעם זה לא היה ניתן לקיים דיון ענייני.

מדובר בתביעה לתשלום הפרשים, כאשר הנטל מוטל על התובע בשים לכך לכך שהנתבעת ניהלה כרטיס נוכחות, והתביעה מבוססת על הטענה כי כרטיס זה אינו מבטא את השעות האמיתיות (פרו' עמ' 1 ש' 18).

הנתבעת עתרה לדחיית התביעה ולתשלום הוצאותיה.

להלן החלטתי-

לא מצאתי לנכון לדחות את התביעה, הגם שהתובע הגיע ללא מסמכים לדיון וטען טענוות נוספות לאלה המצויות בכתב התביעה.

אין הצדקה לדחיית התביעה שעה שלא התקיים דיון לגופו של עניין בטענות.

מחדל התובע להתייצב עם מלוא המסמכים לדיון שנקבע הנו עניין שעשוי להצדיק חיוב בהוצאות ולא סעד קיצוני של דחיית התביעה.

נושא ההוצאות יישקל בסיומו של ההליך.

העובדה, כי לתובע טענות אשר לא פורטו בתביעה תישקל כאשר בית הדין יידרש לגופן של הטענות במסגרת ההליך . גם טענה זו אינה מצדיקה דחיית התביעה.

אני קובעת כי הצדדים יתייצבו לדיון הוכחות לפניי ליום 1/1/17 שעה 14:00.

עדויות ראשיות תישמענה בעל פה.