ד"מ 19953-12-13.10 לירון מזרחי נ' פזגל שינוע לתעשיה בע"מ
|
בד"מ בית דין אזורי לעבודה בחיפה |
19953-12-13
10.8.2014 |
|
בפני הרשמת: דניה דרורי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: לירון מזרחי עו"ד יואב לוי |
הנתבעת: פזגל שינוע לתעשיה בע"מ עו"ד ורד גוילי צולמן |
| החלטה | |
לפני בקשת התובע (להלן – העובד) למתן צו שיורה לנתבעת (להלן – המעסיקה) לגלות ולהמציא דף פירוט שיחות ממשרדיה אל העובד.
1.העובד הועסק אצל המעסיקה בעבודות התקנה בתקופה בת כחודשיים ימים בחודשים 9-10/13. עניינה של תביעה זו הוא, בין השאר, בזכאותו של העובד להפרשי שכר עבודה.
הצדדים היו חלוקים בשאלה בדבר מספר ימי העבודה שביצע העובד בפועל במהלך החודשים 9-10/13 ובנכונות רישום הנוכחות המנוהל על-ידי המעסיקה, ואשר העתקו צורף לכתב ההגנה. במסגרת הדיון המוקדם צוין מפי ב"כ המעסיקה כי בכוונתה להעיד את המזכירה המנהלת את רישום הנוכחות.
2.בבקשה עותר העובד כי המעסיקה תחויב לגלות ולהמציא פלט שיחות ממשרדיה אל הטלפון של העובד, וזאת על מנת לוודא את נכונות רישום הנוכחות שנעשה על-ידי המזכירה, והאם נעשה לאחר שוידאה את שעות הכניסה והיציאה עם העובד. העובד, המכחיש כי נערכו אליו שיחות מטעם אותה מזכירה שניהלה כביכול את רישום הנוכחות, טוען כי יש במתן הצו כמבוקש כדי לשפוך אור על האותנטיות ונכונות רישום הנוכחות.
3.המעסיקה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי אין מקום להיעתר לה היות והתביעה מתבררת בהליך דיון מהיר, מהטעם שהמזכירה שערכה את הרישום תעיד בהליך זה, כמו גם מהטעם שהרישום נערך על יסוד שיחה עם מי מאנשי הצוות של העובד ולאו דווקא עם העובד עצמו. המעסיקה הפנתה להוראות סדר הדין האזרחי בעניין גילוי המסמכים, בעוד בבתי הדין לעבודה חלות תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991.
4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הבקשה. בהתאם לאמור בסעיף 31(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, הרי שבתובענות המתברררות בהליך דיון מהיר "לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". בנסיבות העניין, ולאחר שב"כ המעסיקה אישרה בדיון המוקדם כמו גם בתגובה לבקשה זו כי בכוונת המעסיקה להעיד את אותה מזכירה המנהלת את רישום הנוכחות, קיימת האפשרות לבחינת אותנטיות רישום הנוכחות באמצעות עורכת הרישום, וזאת גם ללא פלט השיחות.
לאור עמדת המעסיקה לפיה וידוא שעות הכניסדה והיציאה הוברר מול מי מבין אנשי הצוות של העובד או הממונים עליו עבודתו ולא רק מול העובד עצמו – נראה כי אין טעם במתן הצו כמבוקש, שכן המעסיקה מודה למעשה כי וידוא שעות הכניסה והיציאה לא נערך, או לא נערך תמיד, מול העובד עצמו.
לפיכך – אין במתן הצו כמבוקש כדי לסייע בהכרעה צודקת ומהירה בהליך זה.
5.לאור האמור- הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסיומו של ההליך.
ניתנה היום, י"ד אב תשע"ד, (10 אוגוסט 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|