ד"מ 18602-08-14

1.לפניי בקשת המבקשת לביטול פסק הדין שניתן נגדה בהיעדר הגנה ביום 8.3.2015.

טענות הצדדים

2.המבקשת טענה כי לא קיבלה את כתב התביעה והדרישה הגשת כתב ההגנה וכי מעולם לא העסיקה מזכירה בשם שירה קוט. עוד נטען כי מנכ"ל הנתבעת הוא המורשה היחיד לקבל כתבי בי-דין בשם המבקשת. המבקשת הוסיפה וטענה כי המועד הראשון שבו נודע למנכ"ל על קיומו של ההליך היה בעת קבלת מכתב דרישה אליו צורף פסק הדין. עוד נטען כי המבקשת לא קיבלה את כתב התביעה עד למועד הגשת הבקשה לביטול פסק דין.

לעניין סיכויי ההגנה נטען כי מעיון בפסק הדין שניתן עולה כי רכיבי התביעה מנופחים ומופרכים. לטענת המבקשת, המשיבה קיבלה את מלוא זכויותיה כפי שניתן לראות מתלושי השכר ואף נערך לה שימוע כדין כפי שעולה מתמליל השיחה שצורף לתגובת המשיבה.

3.מנגד טענה המשיבה כי המבקשת ידעה על ההליך ואף קיבלה לידיה את כתב התביעה והדרישה להגשת כתב ההגנה בצירוף ההזמנה לדיון. להוכחת טענתה צירפה המשיבה הקלטה של השיחה עם המזכירה במועד מסירת כתבי בי-הדין. אי לכך ביקשה המשיבה שפסק הדין יישאר על כנו. לחלופין ביקשה המשיבה שאם פסק הדין יבוטל אזי המשך ההליכים יותנה בתשלום הוצאות.

הכרעה

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

5.כידוע, בית הדין רשאי לבטל פסק דין מחובת הצדק, בשל פגם בהליך, אשר נובע בדרך כלל מהיעדר המצאה כדין. במקרה שכזה, ביטול פסק הדין ייעשה מבלי להתייחס לסיכויי ההגנה. עם זאת, כאשר פסק הדין אינו פגום לבית הדין מסורה הסמכות לבטלו לאחר הפעלת שיקול דעת. בבוא בית הדין להפעיל את שיקול דעתו עליו להשיב על שתי שאלות: האחת, מהי הסיבה שגרמה למבקשת שלא להגיש את הגנתה והשנייה מהם סיכויי ההגנה של המבקשת, כאשר כבר נקבע כי השאלה השנייה היא העיקרית והשאלה הראשונה היא המשנית.

6.מעיון בתמליל השיחה שנערכה בין המשיבה למזכירת המבקשת ולאחד העובדים עולה כי כתב התביעה והדרישה להגשת כתב ההגנה הומצאו למשרדי המבקשת. כמו כן, מהתמליל עולה במפורש כי המזכירה ידעה על חובתה להעביר את המסמכים לידי מנכ"ל המבקשת. אי לכך, בהיעדר תצהיר של המזכירה אני מעדיפה את גרסת המשיבה ולפיה המעטפה שנמסרה במשרדי הנתבעת הכילה את כתב התביעה, הדרישה להגשת כתב ההגנה וההזמנה לדיון.

בהקשר זה אציין, כי בהתאם לתקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, די בהנחת הכתב במשרדי המבקשת ואין חובה להמציאו לידי מנהלה דווקא. בנסיבות אלה, מצאתי כי בוצעה מסירה כדין של כתבי בי-הדין לידי המבקשת ולכן לא ניתן לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.

7.עם זאת, אני סבורה כי נוכח מדיניות בתי הדין לעבודה בדבר בירור תביעות לגופן ומתן ההכרעה לאחר שמיעת טענות הצדדים וראיותיהם יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

בהקשר זה אציין כי למבקשת טענות הגנה שיש לבררן בכל הנוגע לתשלום זכויותיה של המשיבה ובכל הנוגע לטענה בדבר אי עריכת שימוע במיוחד נוכח תלושי השכר שצורפו לתשובה לתגובה ונוכח דברי המשיבה למנכ"ל המבקשת ולפיהם היא מעוניינת לקבל את פרוטוקול השימוע שנערך לה.