ד"מ 11491-04-16

לפני בקשת הנתבעת להארכת המועד להגשת כתב הגנה מטעמה עד ליום 30.09.16 ובקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה ולחיוב הנתבעת בהוצאות משפט בגין התנהלותה.

הנתבעת מבקשת, בפעם השניה, להאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעמה בשל "נסיבות מיוחדות" ובעיקר, היעדרות ב"כ הנתבעת בשל מצבה הרפואי.ב"כ הנתבעת טוענת כי היא נעדרת מזה תקופה מעבודה סדירה עקב בעיות בריאותיות מורכבות. כן ב"כ הנתבעת שוהה בחופשת מחלה מיום 14.06.16 ועד 21.06.16 ומיום 22.06.16 ועד 30.06.16 ומיום 07.07.16 ועד 21.07.16. ב"כ הנתבעת מציינת כי החלה לאחרונה בטיפולים חדשים וצפויה לשוב לעבודה חלקית בסוף חודש אוגוסט/תחילת ספטמבר.

לבקשה לא צורפו המסמכים הרפואיים למרות האמור בה, ואף לא הוגשו לבית הדין כנדרש בהחלטה מיום 04.08.16.

התובעת מתנגדת לבקשה. כתב התביעה הוגש עוד ביום 06.04.16 כך שבמקרה הטוב, בשים לארכה המבוקשת, כתב הגנה בתיק יוגש בחלוף כ שבעה חודשים ממועד פתיחת ההליך. התובעת מציינת כי מדובר בבקשה שניה להארכת מועד כשביום 13.06.16 בית הדין הורה על הארכת המועד עד ליום 30.07.16. התובעת מבקשת כי יינתן פסק דין בהעדר הגנה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת התובעת ובקשתה למתן פסק דין בהעדר הגנה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה עד ליום 30.09.16 להידחות.

כאמור, הליך זה נפתח עוד בתחילת חודש אפריל 2016 ועד היום לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת על אף החלטת בית הדין מיום 13.06.16. בהחלטה הנ"ל נקבע כי הארכה המבוקשת עד ליום 15.08.16 הינה בלתי סבירה בנסיבות העניין וכי לא תינתן ארכה נוספת.

הארכה המבוקשת עד ליום 30.09.16 הינה בלתי סבירה בנסיבות העניין וגורמת להימשכות מיותרת של ההליך ובוודאי כשאין בטוחה כלשהי, בשים לב לנסיבות המתוארות בבקשה, כי כתב ההגנה יוגש במועד המבוקש. בית הדין ער למצבה של ב"כ הנתבעת ומאחל לה רפואה שלמה והחלמה מהירה, אולם על הנתבעת להגיש את כתב ההגנה מטעמה במועד כנדרש בהחלטות בית הדין גם במחיר של החלפת ייצוג, ככל האפשר.

נוכח האמור, ועל מנת ליתן לנתבעת את יומה בבית הדין, אני מורה לנתבעת להגיש כתב הגנה עד ולא יאוחר מיום 06.09.16.