ד"מ 10396-11-15

האם זכאי התובע לתשלום הפרשי שכר ולתשלום פיצויי הלנת שכר כפי הנתבע בכתב התביעה וזו השאלה שבפנינו.

1.התובע הועסק על ידי הנתבע החל מיום 1.7.2015 ועד ליום 10.8.2015 בטלמרקטינג כאשר עבודתו של התובע בוצעה מביתו.

2.עם תחילת עבודתו חתם התובע על הסכם עבודה אשר בסעיף 6.3 נקבע כי על מנת לעקוב אחר שעות העבודה, התובע יפעיל שעון נוכחות באמצעות מערכת המחשב של המעסיק. זאת לצורך חישוב שעות העבודה של התובע. עוד נכתב שם כי על בסיס שעות אלה, יחושבו שעות הנוכחות של התובע ובהתאמה לכך ישולם שכר לעובד.

3.לגירסת התובע בכתב התביעה, הנתבעת לא שילמה לו עבור כל שעות העבודה שאותן עבד כאשר לטענתו שעות אלה גם כללו הכנה לצורך ביצוע שיחות הטלמרקטינג שבעבורן לא קיבל תשלום.

4.הנתבע טען בכתב ההגנה כי יש לדחות את התביעה, היות והתובע חתם על הסכם עבודה שבו נקבע מהן שעות העבודה של התובע, כיצד יערך המעקב אחרי שעות אלה ובגין איזה עבודה זכאי התובע לתשלום. זאת כמפורט בסעיף 3 להסכם העבודה. בנוסף טען הנתבע כי התובע הכפיש את שמו בפני לקוחות באמצעות מיילים שהפנה ללקוחות הנתבע שבהם הוציא את דיברתו של הנתבע רעה. כן נטען כי הנתבע נטל שלא כדין מרכוש הנתבעת מאחר ולא השיב רכוש זה לאחר סיום עבודתו שנעשתה ללא מתן הודעה מוקדמת.

5.הנתבע הגיש כתב הגנה, אולם לא התייצב לדיון שנקבע להיום ומשכך החלטנו לדון בתביעה בהעדרו.

6.בעקבות הדיון הנ"ל, ולאחר ששמענו את עדות התובע, הגענו למסקנה כי יש לדחות את התביעה וזאת מהטעמים הבאים :

התובע הודה כי חתם על הסכם עבודה המגביר את אופן המעקב אחר שעות העבודה ואת האופן שבו יחושב שכרו על בסיס השעות.

התובע לא הציג בפני בית הדין כל ראייה המלמדת על כך שהוא הועסק על ידי הנתבע מעבר לשעות שדווחו בתלושי השכר ואשר בגינן הוא קיבל תשלום.

מעבר לכך - התובע אף לא הציג ראיות לכך שהיה זכאי לתשלום עבור שעות הכנה לשיחות הטלמרקטינג כאשר טענה זו אף נסתרה בהסכם העבודה.

7.בנוסף, התובע הודה במהלך הדיון כי הוא נטל מרכוש המעביד ובכלל כך נטל חלקי חומרה שלא השיב עם סיום העבודה וזאת לדבריו עד שהמעסיק ישלם את המגיע לו.

כך התובע גם הודה בעובדה שהוא הכפיש למעשה את שמו של המעסיק בפני הלקוחות, מאחר והמעסיק היה חייב לו כסף.