הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל נ' עזרא

התובעת, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל, הגישה תביעה זו נגד הנתבע שענינה תשלומים המגיעים לה, לטענתה, מהנתבע.

טענות התובעת

1.התובעת, עמותה רשומה, פועלת מכח ההסכמים הקיבוציים וצוי ההרחבה בענף הבנין. לטענת התובעת, בהסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2010 בין התאחדות הקבלנים והבונים (התאחדות בוני הארץ) לבין ההסתדרות הכללית החדשה "נקבע והוסכם על ידי הצדדים מתוקף הוראות הדין, כי כל מעסיק בענף הבניה ישא בתשלום עבור התובעת" (ר' סעיפים 3-1 לכתב התביעה).

2.ההסכם הקיבוצי הכללי משנת 2010 הורחב על ידי שר הכלכלה בצו הרחבה מיום 28.12.2015 (כך במקור – י.ז.ג) ובכלל זה הורחבה ההוראה המטילה על מעסיקים בענף הבניה להעביר לתובעת תשלום בגובה 0.8% משכרם התעריפי של עובדיו (ר' סעיף 4 לכתב התביעה).

3.עוד טענה התובעת, כי עיסוקו של הנתבע בענף הבניה ועל כן חלות בגינו הוראות צו ההרחבה בענף הבניה ואף על פי כן נמנע התובע מתשלום ו/או הסדרת חובותיו לקרן (ר' סעיף 5 לכתב התביעה).

4.טוענת התובעת, כי פנתה לנתבע בבקשה לקבלת פרטים ובדרישה להסדר חובותיו אך לא נענתה (ר' סעיף 6 לכתב התביעה).

5.בהתאם לחישובי התובעת, המבוססים על הנחה לפיה העסיק הנתבע 4 עובדים בכל אחת מן השנים 2011-2014, נותר הנתבע חייב לתובעת סך של 8,714 ש"ח (ר' סעיף 7 לכתב התביעה).

טענות הנתבע

6.הנתבע טען שהתאחדות הקבלנים והבונים (להלן – "ההתאחדות") דרשה ממנו לשלם דמי טיפול מקצועי ארגוני לאחר שהובהר לו כי ככל שלא ישלם תנקוט נגדו ההתאחדות בהליכים משפטיים (ר' סעיף 1 לכתב ההגנה).