גרשגורין נ' שוקר

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים.

לשיטת התובע, ארעה התאונה ביום 13.10.2009 בשעה שהתובע המתין עם רכבו בכניסה לחניון והנתבעת ביקשה לבצע פניית פרסה ופגעה בחלקו האחורי של רכבו.

לטענת הנתבעת התאונה ארעה באשמו הבלעדי של התובע אשר החל בנסיעה לאחור ופגע ברכבה בשעה שהמתינה, ביציאה מן החניון, לאפשרות להשתלב בתנועה. לחילופין נטען על ידי הנתבעת כי הנזק הנתבע מקורו באירוע קודם או אחר, ומכאן שממילא אין מקום לחייבה בתשלום נזקי התובע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן טעמיי .

מצאתי את עדותו של התובע בפניי כמהימנה. בניגוד לטענות הנתבעת על פיהן התנהלותו מולה היתה אגרסיבית וכללה צעקות וגידופים, שהרי התרשמותי מהתובע היתה כי הוא אינו מבקש להעצים את האירוע, אלא לקבל פיצוי בגין נזקיו הישירים בלבד.

עדותו של התובע נתמכה בעדותו של המאבטח שהיה במקום. עד זה אומנם לא ראה את אירוע הפגיעה עצמו, ואף הבהיר זאת במפורש בעדותו. עם זאת, ידע העד לציין כי אכן היה באותו יום "פקק" וכי היו רכבים לפני ואחרי רכבו של התובע, ומכאן שספק בעיני באם יכול היה כלל לנסוע לאחור, כטענת הנתבעת.

גם הנתבעת עצמה במסגרת עדותה בפני הודתה כי היה טור של רכבים וכי היו רכבים מאחורי רכבו של התובע. לא ברור עקב כך, כיצד יכולה הנתבעת לטעון כי התאונה ארעה בשעה שהתובע נסע לאחור.

עדותה של הנתבעת מאידך, תמוהה בעיני.

מחד נטען במסגרת כתב ההגנה כי היתה בעצירה מוחלטת. מאידך, במסגרת העדות בפני טענה כי לאחר האירוע באה בדברים עם התובע ואמרה לו כי היא "אינה בטוחה" שפגעה ברכבו.

עוד נאמר על ידי הנתבעת במסגרתה החקירה כי עמדה והמתינה ולא פנתה פניית פרסה. מאידך בהמשך העדות נאמר על ידי הנתבעת : " אייך שפגעתי בו הייתי בשוק, הוא יצא מהרכב , צרח עלי צרחות אימים ואמר לי...."

התובע צירף לכתב תביעתו את הודעתו לחברת הביטוח שלו. דו"ח זה נמסר יממה בודדת לאחר אירוע התאונה ותואם את גרסתו של התובע בפני.

גם תמונות הרכב של התובע, ומקום הפגיעה שנצפה מהן, מחזקת את גרסתו.

ממכלול עדויות הצדדים עולה כי התאונה ארעה , כפי שנטען בכתב התביעה.

במקום שבו הוכח בפני כי התאונה ארעה כפי טענתו של התובע, שרי יש לחייב את הנתבעת בנזקים הנובעים מאותה תאונה. על הנתבעת היה לוודא כי השימוש ברכב על ידה יעשה בדרך אשר יהא בה כדי להבטיח שרכבים אחרים לא ייפגעו. במקום שבו כשלה מלעשות כן, עליה לשפות את התובע בגובה הנזקים שמקורם באותו אירוע.

טענתה הנוספת של הנתבעת היתה כי לא ייתכן שהנזק שנגרם לרכב התובע, מקורו באירוע נשוא התביעה.

בעניין זה אציין שניים;

הנתבעת לא צירפה כל חוות דעת מקצועית על פיה נוכח גודל ו/או גובה רכבה, לא יכול היה הנזק להתרחש.

בנוסף, נוכח טענת הנתבעת לנזק שמקורו באירוע קודם ועדותו של התובע עצמו על פיה היה מעורב בתאונה נוספת כחודש ימים קודם לאירועים נשוא התביעה, נתבקש התובע להמציא לעיוני את המסמכים הרלוונטיים ביחס לאירוע הקודם.

מסמכים אלו הומצאו לעיוני ומהם ניתן ללמוד כי רכב התובע נפגע במהלך חודש ספטמבר 2009, תוקן זמן קצר לאחר מכן תוך שהתובע משלם סך של 4,646 ₪ למוסך ביום 5.10.2009 וחב' הביטוח משיבה לידיו את הסכום דנן במהלך חודש ינואר 2010.