גרינאל אקולוגיה - פתרונות איכות סביבה בע"מ נ' סי.פי.אס. - מחשבים והנדסה בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך 7,698 ₪ המהווה לטענת התובעת את חובה של הנתבעת כלפיה בגין עסקת מכירת מפריד שמן לתחנת שטיפת רכבים.

התובעת היא חברה העוסקת במכירת מוצרי אקולוגיה ואילו הנתבעת הינה חברה שבבעלותה מקרקעין המצויים באזור הצ'ק פוסט בחיפה עליהם הוקמו בין היתר תחנת דלק ותחנה לשטיפת מכוניות המופעלות כל אחת ע"י צדדים שלישיים.

התובעת מסתמכת על תצהירו של נציגה-מר שריקי פרוספר לו ידיעה אישית על העובדות הרלבנטיות.

לגרסת מר שריקי,במסגרת עבודתו נוצר קשר בינו ולבין מר סעדי עאדל שעבד והפעיל תחנה לשטיפת מכוניות ברח' בעלי מלאכה במפרץ חיפה,מר עאדל מסר לו שהוא נדרש ע"י איגוד ערים לביוב להתקין מיכל לאגירת מוצקים ברם היות והוא מתעתד לעבור לתחנה שטיפה חדשה (זו שבמקרקעי הנתבעת) יווצר קשר ביניהם לקראת המעבר.

לימים נערכה פגישה בין מר שריקי,מר עאדל ועם בעלי הנתבעת ובמהלכה הציג מר שריקי תעודות על הכשרתו המקצועית ומנגד כאשר דובר על צרכי התחנה החדשה הרי היה ברור לטענתו כי במקום מבוצעת גם שטיפת מנועים לרכב ודובר כי הכיוון הוא התקדמות לקראת שטיפה ממוכנת של הרכבים כאשר דברים אלו מבססים את הצורך בהתקנת מפריד שמן לפי דרישת איגוד ערים חיפה וחוקי הרישוי הרלבנטיים הוצגו לנוכחים.

בסיום אותה פגישה סוכם שמר שריקי יגיש סקיצה בדבר אופן חיבור למערכת הביוב וכאשר התקיימה פגישה שניה התבקש מר שריקי ע"י מר דן כץ-מנהל הנתבעת להתלוות לכל הפגישות מול מר עאדל.

ביום 8.4.10 העביר מר שריקי הצעת מחיר שכללה גם מפריד שמן "כהכנה למתקן שטיפה ממוכנת".

בין עאדל ולבין נציגי הנתבעת התגלו מחלוקות ביחס להצעת המחיר ואז סוכם שאת מפריד השמן תרכוש הנתבעת ואכן למחרת חתימת חוזה השכירות בין הנתבעת לעאדל,נדרשה התובעת להעביר לנתבעת הסכם מכר ביחס למפריד השמן וזה אכן הועבר ביום 12.5.10.

ההסכם הוחזר חתום ע"י מר דן כץ ביום 18.5.12,בוצעה ההזמנה ולנתבעת ניתנה הנחה בשיעור 10%.

המערכת לרבות מפריד השמן הותקנה,נציג איגוד ערים הגיע לבצע בדיקה ואישר כי לאיגוד אין התנגדות למתן רישיון העסק.

לאחר מכן נשלחו חשבוניות לתשלום ושוב התגלתה מחלוקת בין עאדל לנתבעת ושוב התבקש מר שריקי לפשר ביניהם,ההתקשרות בין עאדל לנתבעת עלתה על שרטון ונציגי הנתבעת הזמינו את מר שריקי לפגישה במהלכה טענו כי התקנת מפריד השמן לא היתה הכרחית וכי הם מוכנים לשלם רק מחצית העלות,מר שריקי דחה את הטענות וסירב.

מכאן התביעה.

הנתבעת נסמכת על תצהיריהם של מר דן כץ ומר משה (מוסה) אברהמי.

על פי גרסת עדי הנתבעת הוטעתה היא לחשוב כי באם תבקש להפעיל בעתיד תחנת שטיפה ממוכנת אזי תחול עליה חובה על פי דין להתקין מפריד שמן אלא שבדיעבד הסתבר שמדובר במצג שווא ובתרמית מצד התובעת באמצעות מר שריקי שכן אין חובה שכזו בדין. הדבר גרם לרכישה מיותרת של מפריד השמן וגם לעלות ניכרת בגין חיבורו למערכת הביוב. משכך הודיעה הנתבעת על ביטול ההתקשרות וביקשה השבה הדדית.

מוסיף מר דן כץ בתצהירו וטוען כי התובעת אף לא שלחה חשבונית מקור שבלעדיה לא ניתן לשלם. מר כץ טוען כי בבדיקה שנערכה מיכל טיהור מים שהותקן יחד עם מפריד השמן כלל איננו פועל (כבר עתה יש לומר שטענה זו לא הוכחה).

הגם שמדובר בתביעה קטנה שבקטנות,הגם שמר כץ כבר נחקר באריכות בשלב בקשת ההתנגדות,האריכו הצדדים בחקירות העדים והדיון התארך מעבר לכל פרופורציה.

פסק הדין ינומק באופן תמציתי וברוח תקנה 214ט"ז לתקסד"א.

הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה.