גרושצקי ואח' נ' אופיר ואח'

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

לפניי מונחת תביעתם של אדוין גרושצקי ורונן גניס (להלן: "התובעים") אשר הוגשה בהליך של תביעות קטנות בגין פגיעה ברכבם עת המתינו להיכנס לחניה (להלן: "התאונה"). לטענת התובעים, דן אופיר (להלן: "הנתבע 1") הינו נהג ברכב הפוגע בזמן הרלוונטי לתאונה וביטוח ישיר (להלן: "הנתבעת 2") הינה חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו של הנתבעת 1 בזמן הרלוונטי לתאונה.

הדיון התקיים ביום 19.07.12, במהלכו הופנתי את הצדדים להליך של גישור.

משלא צלח הליך הגישור, אין מנוס מלהכריע בתיק זה לפי הכלל "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמוד ב').

התובעים טוענים כי עת המתינו להחנות רכבם החל הנתבע 1 בנסיעה אחורנית ללא סיבה ופגע ברכבם.

הנתבע 1 טוען כי עמד עם רכבו והביט אחורנית ולפתע הגיח בפתאומיות רכבם של התובעים, התובעים עצרו את רכבם ולא היה מגע פיזי בין הרכבים. רכבם של התובעים הינו רכב ישן אשר לו המון 'מכות פח' וירידת צבע.

הנתבעת 2 טוענת כי ישנה מחלוקת לגבי נסיבות התאונה, שכן רכבו של הנתבעת 1 כלל לא נגע ברכבם של התובעים. חיזוק לכך הינו שלרכב הנתבע לא נגרם ולו שריטה קלה. גרסתם של התובעים לא מתיישבת עם פגיעת המעיכה הנקודתית בפינה שמאלית קדמית של רכב התובעים.

בתיק זה, כבכל הליך תביעה שגרתי, התובע הינו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". לפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיו, עליו הוא מוטל. רמת הנטל הינה זו המקובלת במשפט אזרחי, דהיינו מאזן הסתברות או הוכחת הגרסה 'המסתברת יותר'.

אין לו לדיין אלא את אשר רואות עיניו וליבו נכון עימו נוכח התנהגותם של הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועברתי בעיון רב על התמונות המצורפות לתיק בית המשפט, איני יכול להגיע למסקנה שגירסת התביעה עדיפה בעיניי. גרסת הנתבעים היתה עקבית קוהרנטית ואמינה והיא מסתדרת עם התמונות שהוגשו לתיק בית המשפט מהן ניתן ללמוד כי הגירסה לפיה רכבו של הנתבע 1 לא פגע ברכבם של התובעים, לא הופרכה.

משהתביעה לא הרימה את הנטל המוטל עליה, דין התביעה להידחות.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט בסך של 250 ₪.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ג' אב תשע"ב, 22 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: