גרושים החיים בפריצות ששבו לחיים משותפים – היש להצריך גט נוסף?

לפנינו בקשה לבירור מעמדם האישי של המבקשים. כמו כן בפנינו בקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להתיר בדיקת גנטית לשם קביעת או שלילת אבהותו של המבקש ביחס לבן המוחזק כבנם של הצדדים.

רקע והליכים קודמים

הצדדים נישאו בחופה וקידושין כדת משה וישראל ביום י"ח בסיוון תש"ע (31.5.2010), ולאחר שנתיים נפרדו. מנישואים אלו לא נולדו ילדים. הצדדים התגרשו ביום י"ז באלול תשע"ב (4.9.2012).

שלושה חודשים לאחר מכן – בחודש כסלו תשע"ג (12.2012) חידשו הצדדים את הקשר האינטימי ביניהם לסירוגין באופן בלתי קבוע ובלתי מחייב, כששניהם מודים שלכל אחד קשר אינטימי גם עם אחרים. החל בחודש טבת תשע"ג (1.2013) הידקו הצדדים את הקשר ביניהם והפכו אותו לקבוע יותר. בחודש זה הודיעה האישה לאיש שהיא בהיריון ולדבריה ההיריון ממנו, האישה ביקשה מהאיש לחזור ולגור יחד. האישה לחצה על האיש בעניין, ובחודש אדר תשע"ג (3.2013) נעתר האיש לבקשתה, והצדדים שכרו דירה וחזרו לגור יחד. ביום כ' בתשרי תשע"ד (24.9.2013) נולד הבן. הבן נרשם כבנו של האיש, האיש הכניסו לבריתו של אברהם אבינו ואביו שימש סנדק.

חידוש הקשר לא צלח, הצדדים נפרדו וחזרו לסירוגין כשהאיש מבקש בדיקה גנטית לברר אם הבן הוא בנו והאישה מתנגדת. לאור הוויכוח בין הצדדים, ויתר האיש על בקשתו. בחודש תמוז תשע"ד (7.2014) בשעת מריבה אמרה האישה לאיש כי הבן אינו בנו, לאור חשדותיו ודבריה של האישה גמר האיש בדעתו כי הבן אינו בנו, והצדדים נפרדו, והפעם לגמרי.

האישה הגישה לבית המשפט למשפחה תביעה למזונות הבן נגד האיש. האיש טען בבית המשפט כי הוא מבקש בדיקת רקמות להוכיח כי הבן הוא בנו. בית המשפט פסק בעניין מזונות הבן והוסיף: "אם יתברר כי הקטין אינו פרי צאצאו של הנתבע הרי שחובתו תתבטל כלא הייתה."

בית המשפט העביר את הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הודיע, בהתאם לסעיף 28ה(א)(1) לחוק מידע גנטי התשס"א (2000), כי הוא מתנגד בשלב זה לבדיקת רקמות ומבקש להעביר בקשה זו לנשיא בית הדין הרבני הגדול שיחווה דעתו אם עריכת הבדיקה לא תגרום לפגיעה בכשרותו של הקטין להינשא לפי דין תורה.

בנימוקי ההודעה נכתב כי במקרים דומים קיימת חוות דעת של נשיא בית הדין הרבני הגדול הקובעת כי בנסיבות שבהן חזרו הצדדים לגור יחד לאחר סידור הגט אין לבצע בדיקה גנטית בטרם בחן בית דין רבני מוסמך את מעמדם האישי של הצדדים לאור הלכת 'מחזיר גרושתו', מחשש שמא תוצאה השוללת את אבהותו של האיש תפגע בכשרותו של הקטין להינשא לפי דין תורה.

בנסיבות אלו ביקש בית המשפט להפנות את הצדדים לבית הדין הרבני המוסמך לדון בבירור מעמדם האישי של הצדדים. יש לציין כי שני הצדדים נתנו את הסכמתם לבדיקת הרקמות.

על בסיס התביעה בבית המשפט ולנוכח עמדת היועץ המשפטי לממשלה וחוות דעת נשיא בית הדין הרבני הגדול הופנה התיק להרכב דידן לקבוע את מעמדם האישי של הצדדים ביחס לצדדים עצמם וביחס לאפשרות שתיערך בדיקה גנטית לקטין.

ההליכים בבית הדין

ביום י"ד במרחשוון תשע"ו (27.10.2015) התקיים דיון. האישה הגדירה את עצמה כמסורתית שמרנית והבעל הגדיר את עצמו כחילוני. לשאלת בית הדין אם הם שומרים שבת או טהרת המשפחה השיבו בשלילה. הבעל הודה כי לאחר סידור הגט יצר קשרים עם נשים אחרות, וגם לאחר שחזר לקשר אינטימי עם האישה המשיך בקשריו עם נשים אחרות עד ששכרו דירה יחד. לעומתו טענה האישה כי לאחר סידור הגט לא היו לה קשרים עם גברים אחרים.

ביום ט"ז טבת תשע"ו (28.12.2015) התקיים דיון נוסף שבו נחקר האיש. בחקירה טען האיש שסיבת הגירושין הייתה גילויו שהאישה אינה שומרת לו אמונים ויש לה קשרים מיניים עם גברים אחרים. לטענתו, האישה לא עבדה כפקידה תמימה במשרד נדל"ן אלא עסקה בהשכרת חדרים לשעות לשם זנות. עוד טען האיש כי גם לאחר סידור הגט עת שחזרו לקשר אינטימי, קיימה האישה יחסים גם עם גברים אחרים. לדבריו ביקר אצלה כמה פעמים וראה שיצא מדירתה גבר כשהיא חשופה. עוד טען האיש כי בחודש כסלו תשע"ג (12.2012) הודיעה לו האישה כי ביצעה הפלה יזומה לאחר שהרתה לגבר בשם [ג']. בחודש טבת תשע"ג (1.2013) הודיעה לו כי היא בהיריון ממנו. לדבריו היה תמים כשחזר לגור עמה והחזיק את הבן כבנו. היום הוא מאמין שההיריון לא היה ממנו ולכן דרש בבית המשפט בדיקה גנטית, לדעתו ההיריון היה מגבר אחר – האישה אינה יודעת למי הרתה ולכן "הלבישה עליו" את ההיריון כדי שיהיה מי שישלם לה מזונות.

ביום כ"ה באלול תשע"ו (28.9.2016) התקיים דיון נוסף שבו נחקרה האישה. בחקירת האישה התברר כי לא דיברה אמת כשענתה לשאלות בית הדין. התברר כי צדק האיש בטענתו כי עבודתה של האישה הייתה במקום של השכרת חדרים לשעות ולא כמזכירה במשרד נדל"ן. עוד התברר כי מיום סידור הגט עד היום שחזרו לחיות יחד היו לה קשרים עם שישה גברים לפחות והיא אף הרתה וביצעה הפלה יזומה. עוד התברר במהלך חקירת האישה כי לאישה אורח חיים מופקר ולא שגרתי, האישה נוהגת להצטלם בעירום, לצאת למועדונים ולפאבים ולהתרועע עם גברים וטיפוסים שונים ומשונים. האישה אינה מדלגת על קשר אינטימי עם גברים מזדמנים ואף מזמינה לדירתה גברים הנכנסים ויוצאים בריש גלי.

בדיון שאל בית הדין את האישה: כיצד היא מיישבת את דבריה בדיון הראשון כי היא "שמרנית" וכי לא היו לה קשרים עם גברים לאחר הגט עם העובדה שעשתה הפלה יזומה לאחר שהרתה לגבר בשם [ג']? וכיצד ייתכן שבזמן שהצדדים היו נשואים לא הרתה לבעלה ואילו לאחר הגט כן? בית הדין לא קיבל תשובות המתיישבות על הדעת.

לדיון הוזמן על ידי באת כוח האיש מר [ד' א']. על פי המידע שברשות האיש היה לאישה קשר עמו לאחר הגט. מר [ד' א'] הוזמן כמה פעמים אך לא טרח להתייצב, ובית הדין הזמינו בצו הבאה. בעקבות צו הבאה, הופיע מר [ד' א'] לדיון שנקבע. מיד בכניסתו לאולם הדיונים החל לדבר בסגנון מחוצף כלפי בית הדין. בסוף חקירתו הודה כי היה לו קשר עם האישה וביקר בדירתה כמה פעמים. מר [ד' א'] המשיך בסגנונו המחוצף כאשר דרש תשלום מופרז בעד עדותו, ואף איים על בית הדין כי יפנה לתקשורת אם לא יקבל את מבוקשו. בית הדין קנס את מר [ד' א] על סגנונו המחוצף והנפסד, הנ"ל שינה סגנון והתנצל.

בסופו של דיון התבקשו הצדדים להגיש סיכומים, סוכם כי בא כוח האישה יגיש סיכומים תוך שישים יום ובאת כוח האיש תגיש סיכומים לאחר שישים ימים נוספים.

בתאריך ג' בטבת תשע"ז (1.1.2017) הגיש בא כוח האישה את סיכומיו ובתאריך כ"ט אדר תשע"ז (27.3.2017) הגישה באת כוח האיש את סיכומיה.