גנקין נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפני ערעור על הכרעת דין וגזר דין שניתן כנגד המערער בבית משפט תעבורה רמלה,

בתיק תעבורה 5448-08(כב' השופטת טאובר)

המערער הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש,בניגוד לתקנה 62(2) לתקנות התעבורה ואי ציות להוראות שוטר בניגוד לתקנה 23(א)(ב) לתקנות התעבורה.לאחר שמיעת ראיות.

העונש שנגזר : פסילה בפועל בת 3 חודשים, פסילת רשיון נהיגה על תנאי בת 4 חודשים למשך 3 שנים, קנס בסך 1500 שח.

לטענת המערער, טעה בית משפט משהרשיע המערער בעבירה של אי ציות לשוטר.

לטענתו,בעת הארוע, בהיותו חוקר פרטי, היה במרדף אחר גנבי גז, לא ראה את סימני הזהוי של השוטרים,לא הבין כי הם שוטרים, סבר כי מדובר באנשי הכנופיה אחריהם הוא עוקב, על פי עדויות השוטרים הם היו בסמויה סימנו לו לעצור על ידי הצגת שלט ידני של המשטרה, ועל ידי הדלקת אורות כחולים , אך הנאשם ברח.

עוד נטען, כי בהכרעת הדין , קבעה השופטת,"התרשמתי שהנאשם היה עוסק במעקב אחרי גנבים משימה שניתנה לו על ידי מעבידו ולכן לא הבחין בנידת המשטרה שאומנם היתה סמויה ולא הבחין באותות הזהוי שניתנו על ידי השוטרים" לאור קביעה זו , כיצד ניתו להרשיעו בעבירת אי ציות?

הרשימה של אמצעי זהוי, לפי תקנה 23(א)1 היא רשימה סגורה ואינה כוללת אמצעי זהוי כמו הצגת שלט או, הדלקת אורות.

עוד נטען , כי אין סתירה בין אמירתו לשוטרים "אין לי מה להסתיר ואי לי מה לפחד," לאמירתו בבית משפט, כי סבר שהם עברינים וברח מהם.ולא היה מקום לזקוף זאת לחובתו.

עוד נטען , כי טעה בית משפט בהרשיעו בנהיגה בקלות ראש משקבע בית משפט , כי המערער צילם בעת הנהיגה .

המערער טוען כי לא הכחיש שקשור לידו מצלמה דלוקה, אך טען כי החזיק ההגה בשתי ידיים.

לטענת באת כח המשיבה

,יש לדחות הערעור .השוטרים זוהו באמצעות אורות כחולים, הציגו שלט,הפעילו צופר אוויר,

היה קשר עין,נהג עם מצלמת וידאו ביד עסוק בצילום כשהוא מצמיד את העין לעינית המצלמה.

העונש שנגזר הולם וראוי העבירות ולאור עברו התעבורתי.

לגופו של ענין דין הערעור להתקבל בחלקו.

תקנה 23(א)(2)באה לאמור:"עובר דרך חייב לציית –

(2)לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד מע"צ או על ידי עובד נת"א, במדים"

ס"ק(1) מציין כי על עובר דרך לציית להוראות שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים.או שיש עליו סימן זהוי חיצוני בולט אחר שאושר.