גמיל נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקשת הינה בעלת רכב אשר בו נהג הנהג ג'מיל אחמד בהיותו בלתי מורשה לנהיגה.

הנהג הינו בנה של המבקשת.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום להענות לבקשה או לקצר את תקופת איסור השימוש ברכב וזאת מנימוקים אלה:

סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה קובע כי בית המשפט יבטל הודעת איסור שימוש בשני מקרים.

האחד אם הרכב נלקח מבעליו ללא ידיעה וללא הסכמה והשני כאשר הנהג פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

לא הוכח בפני כי המבקשת עשתה פעולה כלשהי על מנת למנוע נהיגה מבנה.

אין ספק שהמבקשת ידעה כי בנה אינו מורשה לנהיגה ולכן היה עליה למנוע ממנו נהיגה בכל דרך אפשרית.

כמו כן לא הוכח כי הנהג לקח את הרכב בניגוד להוראה מפורשת של המבקשת או ללא ידיעתה.

הואיל והנהג הינו בנה של המבקשת גם איני מוצאת כי מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות הענות לבקשה.

הסיכון לביטחון הציבור מנהיגת רכב על ידי מי שאינו מורשה לנהיגה גובר על הפגיעה במשפחת הנהג אשר זקוקה לרכב. משפחת הנהג תוכל להיעזר בתקופת איסור השימוש באמצעי תחבורה חלופיים.

אך החזרת הרכב למשפחת הנהג כאשר קיימת אפשרות לנהיגה חוזרת תהווה סיכון לציבור ויש למנוע זאת.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

זכות ערר כחוק

ניתנה והודעה היום ל' שבט תש"ע, 14/02/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

הוקלד על ידי: מזל קורן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: