גמאל נ' רביעי

פסק דין

בפני תביעה לתשלום 29,000 ₪ שהתובע טוען כי מגיע לו כדמי שכירות ראויים בגין חדר ברחוב התרופה 8 א' בנתניה.

התובע הצהיר בפני שכל הבניין בבעלותו מזה שנים רבות.

לפי טענת התובע הנתבע פלש למקום שלא כדין וניהל משם עסק של חשמלאי רכב בין יוני עד דצמבר 2010.

לטענתו הנתבע סירב לחתום על חוזה שכירות. התובע טוען שדמי שכירות ראויים במקום הינו

3000 ₪ לחודש וזאת ניסה להוכיח באמצעות הגשת הסכם עם דייר בחדר אחר בתוך הבניין.

ייאמר מייד שהנתבע מכחיש את כל הטענות, לטענתו קיבל את הרשות להיכנס למקום מהדייר הקודם של התובע דני עמר.

אותו דני לטענת הנתבע איפשר לו להיכנס למקום לצורך תפילה וגם התובע ובנו השתתפו בתפילה ויודעים טוב מאוד שהוא לא השתמש במקום לצורך עסק.

רק לקראת סוף הדיון התבררה האמת, שהתובע אינו הבעלים היחיד של המקום אלא מחצית הנכס שייכת לאחיו אברהם ז"ל ויש סכסוך בין יורשי אברהם ובין התובע. התוצאה היא שלא הייתה לתובע כל זכות להגיש תביעה זו כאילו שהוא בעל יחיד של המקום ,ללא אישור מראש של יורשי אברהם ז"ל.

אשר על כן אין מקום לתביעה משום שלתובע אין זכות לתבוע.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם הוצאות הנתבע בסך של 500 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ב, 27 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: