מדינת ישראל נ' פרימן

הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון לעניין העונש, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, בניגוד לסעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה.

כמפורט בכתב האישום המתוקן, הרי שביום 26.10.23, בשעה 08:45 לערך, ישב הנאשם, במסגרת עבודתו כנהג אוטובוס בחברת "דן", בתוך אוטובוס ציבורי, בשטח מסוף אוטובוסים של חברת "דן", ברחוב קהילות יעקב בבני ברק, כאשר האוטובוס מונע. אוטובוס הנאשם עמד בצדו השמאלי של המסוף. בצדו הימני של המסוף, עמדו 3 אוטובוסים נוספים ולפניהם, חנו כלי רכב פרטיים.

אותה עת הגיע למקום המנוח, נתנאל רפאל רביבו ז"ל, יליד 1997 ונעמד בין אוטובוס שחנה משמאל לבין רכב פרטי מסוג יונדאי שחנה לפניו.

הנאשם נהג ברשלנות בכך שבעת ששחרר את בלם היד של האוטובוס ולחץ על דוושת ההאצה, סובב את ההגה בחדות על מנת לצאת ממקום חנייתו, האיץ במהירות ופגע בעוצמה באוטובוס שעמד בצד ימין, כך שזה נהדף קדימה והמנוח נמחץ בין האוטובוס הנפגע לרכב שחנה במקום.

למנוח נגרמה פגיעה רב מערכתית קשה ומותו נקבע במקום, על ידי צוות מד"א שהגיע לזירת התאונה.

ביום 2.7.24, הוגש כתב אישום מתוקן והצדדים הציגו בפני בית המשפט הסדר טעון בכתב, לפיו, ייגזרו על הנאשם רכיבי הענישה הבאים: 9 חודשי מאסר, אשר אם יימצא הנאשם כשיר, ירוצו בעבודות שירות, פסילה לצמיתות ופיצוי למשפחת המנוח, על סך 40,000 ₪, אשר הופקד עוד באותו היום.

הנאשם נשלח אל הממונה על עבודות השירות, למתן חוות דעת בעניינו ונמצא כשיר לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות.

ביום 8.9.24, טענו הצדדים לעונש.

תביעה

הוגש מכתב מטעם אשתו של המנוח, הגב' אבישג ארביבו, שסומן ת/ל/1 וגיליון הרשעותיו של הנאשם, שסומן ת/ל/2.

ב"כ המאשימה התייחסה בטיעוניה לעובדות כתב האישום ולהסדר הטיעון שגובש בין הצדדים וביקשה שבית המשפט יכבד את ההסדר.

הגנה

הסנגור ביקש כי בית המשפט יכבד את הסדר הטעון והוסיף כי הנאשם לקח אחריות בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה וכי מדובר באדם נורמטיבי, בן 71, שעברו התעבורתי תקין ביותר, אב לשלישית בנים, בני 35, שלחמו במלחמת "חרבות ברזל" כל אחד ביחידתו. עוד נטען, כי למנוח הייתה רשלנות תורמת, שכן, ירד לכביש ועמד בין כלי רכב. הסנגור טען כי הסדר הטעון מאוזן וסביר וביקש כי בית המשפט יורה לממונה על עבודות השירות, לשבץ את הנאשם לעבודה בהתאם לגילו ומצבו הרפואי.

הנאשם הביע חרטה וצער וביקש כי בית המשפט יצמצם את עבודות השירות, על מנת שיוכל לסייע לבנו, הסובל מפוסט טראומה.

דיון והכרעה

בע"פ 6755/09, ארז אלמוג נגד מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון, מהם העקרונות לפיהם יש לגזור את דינו של מי שהורשע בגרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים: "נדמה שקיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות. האחד, ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה. השני, בדרך-כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים. השלישי, אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות".

מתחם הענישה ההולם ייקבע על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין ולפיו יש מקום ליתן משקל לערך או הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40ט.