גלעדי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 21.4.11, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו נהיגה ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש קודמת של קצין בעקבות עבירה קודמת.

המבקשת הינה הבעלים של הרכב, אימו של הנהג. המבקשת עותרת לביטול ההחלטה מאחר ולטענתה לא ידעה על העבירות שביצע בנה: לא העבירה הראשונה בגינה נאסר השימוש ברכב לראשונה ולא העבירה השנייה של נהיגה ברכב בניגוד להודעת איסור השימוש.

עוד פירטה המבקשת את מידת היזקקותה לרכב לצרכי ניידותה ולצרכי משפחתה.

עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה דנן. הרכב נמסר לבנה של המבקשת בהסכמתה ולא פורטה כל פעולה מיוחדת שביצעה המבקשת למנוע מבנה לבצע את העבירה המיוחסת לו. החוק נועד להגביר את הפיקוח של בעלי הרכב על השימוש בו, ומובן כי קבלת בקשה לביטול איסור שימוש בכל מקרה של טענה כי העבירה לא בוצעה בידי המבקש, וכי איסור השימוש גורם לפגיעה במבקש, תביא לריקון החוק מכל תוכן. ראו לדוגמא דברי כב' סגן הנשיא השופט צמח בב"ש 10001/07 אסלאן נ' מדינת ישראל לפיהם, אם:

"יורה בית המשפט על החזרת כלי רכב בנימוק שמדובר במבקש חף מפשע, תם לב אשר שלילת הרכב פוגעת בו, בפרנסתו או ביכולת הניידות שלו, יחטא בית המשפט למטרה העיקרית של מלחמה בתאונות הדרכים ולפיכך האיזון הראוי יהיה לשקול את טובת הציבור בהעדפה גדולה יותר מאשר טובתו של היחיד".

לאור כל האמור לעיל אין כל פסול בהחלטת הקצין לאסור את השימוש ברכב. יחד עם זאת, בהתחשב בכלל הנסיבות שפירטה המבקשת, ראיתי לנכון להורות על קיצור תקופת איסור השימוש והעמדתה על 30 יום בלבד, ולא כפי שנקבע מלכתחילה.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"א, 15 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: