גלנץ ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה, ללא נימוקים, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984, למקרה שבו לא יעלה בידי הנתבעת להמציא אישור מרשות שדות התעופה על כך שאי העלאת המזוודות של התובעים למטוסם נבע מבדיקות ביטחוניות.

הנתבעת הודיעה כי לא עלה בידה להשיג האישור האמור, מחמת התנגדות רשות שדות התעופה לחשיפת המידע.

מכאן שיש להכריע על פי הסכמת הצדדים הנ"ל.

המדובר בתביעה לפיצוי בסך 15,000 ₪ אותו דורשים התובעים בשל העובדה שנאלצו להופיע לחתונה בחו"ל, שהתקיימה שלוש שעות לערך אחרי נחיתת התובעים בציריך. המדובר בחתונתו של משקיע בחברה של התובע. אין מחלוקת כי היה מקום שהתובעים יופיעו לחתונה בלבוש הולם.

התובעים הותירו את בגדי האירוע, וכן תרופות שנוטל התובע, במזוודה. כשנחתו בציריך לא מצאו את המזוודה על המסוע והופנו למזכירות הנתבעת, שם נאמר להם, לטענתם כי המזוודה לא הוטענה עקב חוסר במקום. עוד טענו התובעים כי נציגי הנתבעת ביקשו לפצותם בסכום כלשהו כנגד חתימה על מסמך ויתור תביעות, והודיעו להם כי המזוודה תגיע בשעות אחר הצהריים.

אין חולק כי המזוודה לא הוטענה על טיסת התובעים. לשיטת הנתבעת, מניעה ביטחונית גרמה לכך ואין הדבר בשליטתה, אולם לא עלה בידי הנתבעת להוכיח טענתה זו. מכל מקום, לשיטת התובעים, נאמר להם בשדה התעופה בציריך, מלכתחילה, כי הסיבה לאי ההטענה היא חוסר במקום.

הנתבעת טוענת כי נציגיה לא התנו את מתן הפיצוי בחתימה על טופס ויתור על תביעות. היא מוסיפה ומציינת כי התובעים לא הציגו הזמנה לחתונה, קבלות על הוצאות מיוחדות, או תיעוד רפואי על הצורך בתרופות.

אין חולק כי התובעים לא רכשו בגדים חדשים והגיעו לחתונה בבגדי הטיסה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ונסיבות הענין, בשים לב לעגמת הנפש שנגרמה, לעובדה כי הנתבעת לא הוכיחה שאי ההטענה לא באחריותה, ולאי המצאת סימוכין ע"י התובעים, ובהתחשב בפרק הזמן עד שקיבלו את המזוודה, באי הקטנת הנזק, ובתרומתם של התובעים בכך שארזו חפצים נחוצים במזוודה, תחת לשאת אותם עמם, ומאחר ולא נמסרה לתובעים הודעה לפני ההמראה על אי הטענת המזוודה (שלטעמי צריכה הייתה להמסר גם אם מדובר בנסיבות בטחוניות) החלטתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 1,400 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 300 ₪.

התשלום יבוצע תוך 21 יום, במשלוח בדואר רשום לכתובת התובעים המופיעה בתביעה, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום

ניתן היום, כ' אלול תשע"ג, 26 אוגוסט 2013, בהעדר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: