גלילה קונבר נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

תביעה זו הוגשה כנגד החלטת פקידת התביעות מיום 23.4.09 על פיה הופסק תשלום גמלת הבטחת הכנסה לתובעת החל מחודש 4/09 בשל הכנסה רעיונית מנכסים העולה על גובה הגמלה המגיעה לה לפי הרכב משפחתה.

הנכסים שבגינם זקף הנתבע לתובעת הכנסות רעיוניות הן שתי דירות המצויות מעל דירת התובעת ובעלה. הנתבע זקף לתובעת הכנסות מדירות אלה בשל זכויות בעלה באותן דירות. התובעת טוענת כי הזכויות בשתי הדירות אינן שלה ושל בעלה כי אם של בניהם חוסיין ועקאב (לכל אחד דירה).

בהתאם לכך, השאלה העיקרית בה על בית הדין להכריע היא איזו גרסה מסתברת יותר בהתחשב במכלול הראיות בתיק – גרסת התובעת לפיה שתי הדירות שייכות לבניה או גרסת הנתבע לפיה שתי הדירות שייכות לבעלה של התובעת.

אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות:

א.התובעת נישאה למר מוחמד חסין חמדאן קונבר בשנת 1971.

ב.מאז נישואיהם גרים התובעת ובעלה בג'בל מוקבר בדירה שנבנה על ידי בעלה של התובעת על קרקע שהוא קיבל מאביו (חמיה של התובעת).

ג.במהלך שנות ה-70 בנה בעלה של התובעת מעל לדירה בה גר עם התובעת שלד לשתי דירות נוספות בשתי קומות מעל דירתו.

ד.ליד בית המגורים ישנם שלושה מחסנים אשר אף הם נבנו על ידי בעלה של התובעת.

ה. בנה של התובעת חוסיין, יליד 1975, גר בדירה מעל דירת התובעת ובעלה. בנה של התובעת עקאב, יליד 1979, גר בדירה שמעל דירת חוסיין. הדירה בה גר חוסיין רשומה בגזברות עיריית ירושלים על שמו.

גרסת התובעת היא כי בעלה העביר לבניה את כל זכויותיו בשתי הדירות שמעל לדירתו ודירת התובעת בשנת 1992 על פי מסמך ויתור שתצלום שלו צורף לתצהיר התובעת. לטענת התובעת, בעלה ובניה, העברת הזכויות בדירות שמעל דירת התובעת לבניה של התובעת נעשתה בשל רצונו של בעלה של התובעת, שהפך לנכה בשנת 1978, כנגד התחייבות של בניו לפרנס אותו. במועד ההעברה הדירות היו במצב של שלד בלבד ובניהם של התובעת ובעלה, חוסין ועקאב, בנו את הדירות מכספם כאשר הם נישאו במחצית השניה של שנות ה-90.

גרסת התובעת בתצהירה אינה מתיישבת עם דברים שמסרה התובעת לחוקר מטעם הנתבע ביום 21.5.06 (נ/2), לפיהם בבניין בו היא גרה שש דירות, שלוש מהן שייכות "לנו" ושלוש לגיסה אחמד. בהמשך ההודעה מסרה התובעת לחוקר כי כאשר נישאו בניהם חוסיין ועקאב נתן להם בעלה להתגורר בדירות. לשאלה אם היא גובה מילדיה דמי שכירות היא לא השיבה שהדירות שייכות לבניה, אלא השיבה בשלילה תוך הסבר שבעלה נתן לילדיהם להתגורר בדירות.

למעשה, גרסת התובעת לא עמדה בחקירתה הנגדית וכאשר היא נשאלה על הדברים שמסרה בהודעה נ/2, היא אישרה את נכונות הדברים שמסרה בהודעתה לחוקר מיום 21.5.06:

"ש. החוקר שאל למי שייך הנכס, כמה קומות ומי מתגורר בהן. ענית "הבנין הזה מורכב מ-3 קומות ובו יש 6 דירות. 3 דירות לנו ו-3 דירות לגיסי אחמד".

ת. נכון.

ש. "ענו מתגוררים בדירה בקומת קרקע בת 3 חדרי שינה וסלון".

ת. כן.

ש. "ומעלינו יש דירה לבני חאסין ובקומה השלישית לבני עקאב".

ת. נכון.

ש. ואז נשאלת "מתי בניתם ועל שם מי היתר הבניה", והשבת "הבנין הזה נבנה ללא היתר בניה. בנה אותו בעלי לפני שהתחתן איתי וזה שייך לבעלי".