גלבוע נ' בביוף ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לפסול את חוות דעתו של המומחה ד"ר לב-ציון שמונה כמומחה מטעם בית המשפט ולחילופין למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט.

2.הטענה המרכזית שבפי התובעת היא כי יש לקבל את הבקשה מאחר ומהראיות עלה כי המומחה המתאים למסור חוות דעת הוא מומחה בתחום כירורגית פה ולסת, ולא מומחה ברפואת שיניים. ד"ר לב-ציון הוא מומחה ברפואת שיניים לא בתחום כירורגית פה ולסת.

3.טענה זו לוקה בבסיסה במובן זה שהתובעת עצמה הגישה חוו"ד רפואית מטעמה של ד"ר חבד שגם הוא מומחה בתחום רפואת השיניים ואינו מומחה בתחום כירורגית פה ולסת.

4.יתר על כן, אם סברה התובעת כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט אמור להיות מומחה בתחום כירורגית פה ולסת, מדוע לא ביקשה להחליף את ד"ר לב-ציון מיד עם מתן ההחלטה למנותו כמומחה מטעם בית המשפט אלא המתינה למתן חוות דעתו, חקירתו בבית המשפט, ושמיעת יתר הראיות.

5.יש בכך טעם לפגם וחשש כי הבקשה שלפני נובעת מחוסר שביעות רצון התובעת מחוות דעתו ועדותו של המומחה שמונה.

6.יחד עם זאת, כידוע בית המשפט ממנה מומחה מטעמו כדי שיהיה "ידו הארוכה" בתחום הנוגע לעניינים הרפואיים השנויים במחלוקת בין הצדדים.

7.ניתן כיום לקבוע כי התחלואה שהייתה אצל התובעת הייתה בעלת גוון מסובך יחסית מבחינת אופי התחלואה וסיבותיה.

8.גם המומחה מטעם בית המשפט העלה תיזות שונות, מהן עלה כי התחלואה אינה קשורה לטיפול הרפואי שקיבלה התובעת אצל הנתבעת.

9.ד"ר פרידמן, מומחה בתחום כירורגית פה ולסת שערך חוו"ד מטעם הנתבעת, נחקר בבית המשפט ומעדותו עלה כי הוא מסתייג מהתיזות שהעלה ד"ר לב-ציון וכי לדעתו המומחה המתאים הוא כירורג פה ולסת.

10.פרופ' נחליאלי, כירורג פה ולסת, שטיפל בתובעת, בבית החולים ברזילי העיד גם הוא, כרופא המטפל. גם מעדותו עלה כי מדובר במקרה מסובך או נדיר יחסית, כי הוא אינו רואה עין בעין את נסיבות המקרה עם ד"ר לב-ציון וכי המומחה המתאים הוא כירורג פה ולסת.

11.אני ער לכך, כי מינוי מומחה נוסף בשלב זה עלול לסרבל את ניהול הדיון, שגם כן מתנהל זמן רב יחסית, עקב הצורך בחוות דעת מומחה וחקירות מומחים, אולם סבורני כי ראוי במקרה זה, שתעמוד לפני בית המשפט חוו"ד רפואית נוספת, של כירורג פה ולסת, בפרט לאור מורכבות נושא התביעה, ונדירות העניין.

12.אין מקום לפסול את חוות דעתו של ד"ר לב-ציון, אלא יש להותירה לצד חוות דעתו של המומחה הנוסף שימונה.

13.סבורני כי בדרך זו יהיו בידי בית המשפט כלים נוספים ומתאימים למתן הכרעה בתביעה זו.

14.סבורני, כי במקרה זה עדיף "גילוי האמת", על פני שיקולים של יעילות הדיון, או התנהגות כזו או אחרת של הצדדים.

15.לאור דברי בפתח ההחלטה, ראוי שהתובעת תממן את שכרו של המומחה שימונה.

16.אני מורה כי הצדדים יהיו רשאי להעביר למומחה את כל החומר הרפואי, חוות הדעת מטעם המומחים, לרבות זו של ד"ר לב-ציון.

17.המומחה יהיה פרופ' רפאל זלצר מבית החולים הדסה עין כרם.

18.התובעת תשלם למומחה ישירות את שכרו.

19.החלטת מינוי תישלח למומחה ולצדדים.