גלאם נ' סמארה

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב הפרת הסכם מיום 12.2.08, לפיו, הסכים הנתבע לבנות ארונות מטבח עבור התובע.

לדברי התובע, הוא יצר קשר עם קבלן מטירה (להלן: "הקבלן") לצורך בניית דירתו.

באמצעות הקבלן, נוצר קשר עם הנתבע שהוא נגר במקצועו, והוסכם על רכישת ארונות מטבח תמורת 33,000 ₪. מסכום זה מחצית ישולם ע"י הקבלן, ומחצית ע"י התובע ששילם מקדמה ישירות לנתבע בסך 8,000 ₪ ביום 17.11.07.

הקשר של התובע עם הקבלן נותק, ולאחר מכן, יצר קשר התובע עם הנתבע וחתם איתו על הסכם ביום 12.2.08 שלפיו התחייב הנתבע לספק ארונות מטבח תמורת 25,000 ₪.

באותה הזדמנות, שולם לנתבע עוד 7,000 ₪.

עפ"י ההסכם, נקבע כי במידה והנתבע לא יספק את המטבח עד ליום 12.3.08, יהא רשאי התובע להזמין את ארונות המטבח מגורם אחר, והנתבע יפצה את התובע על עוגמת הנפש ו"כל העלות לפי מחיר הנגר החדש".

לטענת התובע, הנתבע התחמק מלבצע את העבודה ולא עשה אפילו חלק ממנה, ועל סמך ההסכם, דורש התובע את הסכומים הבאים:

1.17,000 ₪ ששילם בפועל לנתבע ושבגינו לא קיבל תמורה.

2.17,000 ₪ הפרש המחירים בין מה ששולם לנגר החדש שהחליף את הנתבע.

3.5,000 ₪ הוצאות התרוצצויות ועוגמת נפש.

לדברי התובע ואשתו, הנתבע כל הזמן הבטיח לבוא ולבצע את העבודה ולא עשה דבר, לכן לא היתה להם ברירה אלא לפנות לנגר חדש במקומו.

ניכר הדבר שהתובע טוען ששילם לנגר החדש 50,000 ₪.

הנתבע לא התייצב לדיון, אם כי לפי מה שכתוב בכתב ההגנה, החזיר את מלוא הכסף לתובע, דבר שהתובע מכחיש מכל וכל.

לאחר ששקלתי את דברי התובע ואת הראיות שהביא בפניי, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ולהלן נימוקיי:

1.אין ספק שעל הנתבע להחזיר לתובע את הסכום ששילם בפועל בסך 17,000 ₪.

2.תנאי ההסכם בין הצדדים אינם מאפשרים לתובע להזמין מטבח בכפל מחיר מגורם אחר ולחייב את הנתבע בהפרש. מה עוד, שלא הובא בפניי מסמך כלשהו התומך בטענת התובע ששילם 50,000 ₪ לנגר אחר.

3.מקובל עלי שמגיע לתובע סכום סביר בגין הוצאות נלוות והפרת ההסכם מטעם הנתבע אותו אני מעריך בסכום של 3,500 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 20,500 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות משפט, כאשר סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ו' אלול תש"ע, 16 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.