גל אור נ' מ.י. ו.מח.לתכנון ובניה צפון חיפה

פסק דין

בחודש מאי 06' ניתן צו הריסה מאחר וביתה של המערערת נבנה שלא על פי היתר. במהלך יותר מ-3.5 שנים פנתה המבקשת בבקשות להארכת מועד לביצוע צו ההריסה וזאת בשל בעיית תכנונית הקיימת בישוב כליל.

בית המשפט קמא ביום 8.11.09 דחה את הבקשה (לאחר שבקשות קודמות נענו) משני נימוקים מרכזיים ששניהם מקובלים עליי ואין בהם כל פגם אלא להיפך, קביעתו של בית המשפט היתה נכונה ואין מקום להיענות לבקשת ההארכה נוספת במקרה זה. אדגיש כי בראש ובראשונה התנהגות המערערת הינה התנהגות הכרוכה בעזות מצח. כאשר מתגוררת המערערת בבית הבנוי ללא היתר והיא ממתינה כל פעם להיענות לבקשתה להארכת מועד, בחרה המערערת להרחיב את הבנייה הבלתי חוקית בצורה משמעותית בדרך של תוספת של 45 מ"ר כפי שהוצג גם בתמונות בפני בית המשפט קמא. התנהגות שכזו משמעותה אחת, המערערת פירשה לא נכון את אורך הרוח שגילתה המאשימה ובית המשפט בעבר והסיקה מסקנה שגויה כי במדינת ישראל אין דין ואין דיין וכי כל אחד יכול לנהוג כרצונו גם כשתלוי ועומד כנגדו צו הריסה. גם הנימוק הנוסף באשר לסיכוי הקרוב של קבלת היתר, הינו נימוק אשר לא הוכח בפניי. התיאורים שתיארה המערערת היום כמו גם המכתבים שצורפו לערעור מדברים על דברים מעורפלים ולוחות זמנים לא ידועים. לא ייתכן במדינת חוק לחכות חודשים ארוכים נוספים כאשר חלפו כבר כמעט 4 שנים ממועד ההרשעה והעתיד אינו ברור. במדינת ישראל שבה תופעת עבירות הבנייה הפכה למכת מדינה, יש להקפיד עם עברייני הבנייה ולא להמתין ליום שבו יחליטו לקיים את החוק. בטרם סיום אזכיר את רע"פ 4357/01 יעקב סבן שבו קובע בית המשפט העליון כיצד יש לדון בסוג זה של בקשות ואפנה לסעיף 22 לפסק הדין המדבר רק על מקרים שבהם ניתן להכשיר את הבנייה תוך זמן קצר.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא ולכן הנני מורה על דחיית הערעור.

ניתנה והודעה היום ג' אדר תש"ע, 17/02/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם אליקים, שופט

הוקלד על ידי: סיגל אסולין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: