גירושין וכתובה בבעל רועה זונות

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2000, אלו הם נ"ר לשני הצדדים, ולהם שלושה ילדים קטינים. הצדדים גרים בנפרד זה כשנתיים.

בתאריך ו' באדר תשע"ה (25.2.2015) התקבלה בביה"ד תביעתה של האשה לגירושין ולכתובה, ובתאריך י"ח באייר תשע"ה (7.5.2015) התקבלה תביעת שלום הבית של הבעל. דיון ראשון נקבע ליום ז' באייר התשע"ה (26/04/2015), הבעל לא הופיע, האשה עמדה על תביעתה לגירושין ולכתובה, וב"כ ציין כי בביהמ"ש תבעה האשה מזונות, משמורת ורכוש.

בדיון שהתקיים ביום ט"ז בסיון התשע"ה (03/06/2015) עמדה האשה על תביעתה לגירושין. הבעל, מאידך, עמד על תביעתו לשלום בית, לדבריו הוא אוהב את אשתו "אני רוצה את המשפחה שלי חזרה, נכון שהיתה תקופה לא טובה בנישואין שלנו, ואני מעדתי ועשיתי שטות שאין יום שעובר מאז שאני לא מצטער על זה, אבל תמיד הייתי שם בשביל [ח'] והמשפחה". האשה השיבה כי היא איבדה את האמון בבעלה שכן "במהלך תקופה ארוכה הוא ניהל מערכת יחסים כפולה היינו בטיפול זוגי במשך כמה חדשים, והוא ניהל אתה קשר במקביל לטיפול הזוגי. היינו כבר במקום הזה של ניסיון לתיקון והוא בזמן הזה לא עזב אותה". האשה פרטה את טענותיה במילים קשות, לדבריה היא עברה "שנה של התעללות. אין דרך שאני אוכל להאמין לדברים שהוא יאמר לי, נאמר לי שאני פרנואידית, הוא נשבע לי שאין לו אף אחת אחרת,... כל פעם שחשדתי הוא גרם לי לחשוב שאני מטומטמת ופרנואידית ואני לא מאמינה באמת שהוא רוצה שלו"ב". האשה אף ציינה בביה"ד כי זה תקופה ארוכה מאוד, מאז חודש 11.13, לא התקיימו יחסי אישות בין הצדדים, לדבריה "ביוני שעבר הייתי בטיפול רגשי אחרי שהוא אמר שהוא הולך לטיפול כל שבוע אצל פסיכולוגית והוא לא הלך, הוא הוציא את הכספים לידידה שלו, הוא אמר ביוני 2014 שהוא רוצה לעזוב אותי כי לא טוב לו איתי אני לא נחמדה וספונטנית, וגם אני והמטפלת ביקשנו שייתן זמן כי אני לא רציתי, פחדתי מזה, אהבתי אותו, ביקשתי זמן לטפל בעצמי, מבחינתו אני הייתי הבעיה, עשיתי טיפול התחזקתי רגשית, מאז נובמבר 2013 לא היה בינינו יחסים, בתחילה זה היה שהוא לא רוצה, אח"כ בגלל שאני שמנה אח"כ הוא הסכים בשלב מסוים לפני ר"ה התחלנו טיפול זוגי, מבחינתי הכול היה שקרים מערכת היחסים שלו התחילה הרבה לפני. הוא אמר שאני הבעיה, והכול היה כדי שיוכל לחיות על חשבוני הוא לא עבד שנה וחצי, מצאתי חיוב באשראי יום לפני חגיגת בת המצווה של הבת שלי – אני טרחתי באותו יום והוא הלך למסעדה ושילם 800 ₪ הוא נשבע לי שהוא היה שם לבד, אני יודעת שבתקופה זו הוא היה במערכת יחסים עם אותה האשה". ב"כ האשה אף ציין כי הבעל קנה למאהבתו "תיק בחנות יוקרה ב-9 אלף."

הבעל טען כי הוא כבר ניתק את הקשר עם האשה הזרה, והוסיף כי אותה אשה סחטה אותו ואיימה עליו כי "תלך ל[ח'] והיא תפרק את המשפחה". ב"כ הבעל טען כי מרשו לא עזב מרצונו את הבית (תאריך העזיבה המדויק הינו 19.2.15), לדבריו האשה הכריחה אותו לעשות זאת ולאחר מכן החליפה את מנעולי הבית, לטענתו "כל הענין מדובר על הכתובה היא תבעה רכוש בבימ"ש שכל הדירה תעבור על שמה, וכל החובות על שמו, ועכשיו היא רוצה כתובה."

בדיון האחרון שהתקיים בתאריך ט"ו בתמוז התשע"ה (02/07/2015) נחקרה האשה ע"י ב"כ האיש ומסרה לביה"ד כי היא הגישה לביהמ"ש תביעת רכוש בה תבעה שהדירה הרשומה ע"ש שני הצדדים תירשם אך על שמה, ו"שכל החובות" יירשמו ע"ש בעלה. וב"כ האשה העיר כי "ביה"ד יקבע קודם בחיוב הגירושין ובחיוב העקרוני בכתובה, ידועה ההלכה שאם היא תזכה ברכושו של בעלה היא תקוזז". ב"כ האיש הסביר את מטרת שאלתו:

"ב"כ האיש: זאת הסיבה שהצגתי הכול, כי תיאורטית נניח שהבעל לא יופיע לבימ"ש וינתן פס"ד שהכול עובר אליה, לפניכם יש תביעה לכתובה אז היא תקבל הכול באופן תיאורטי דירה חובות וכתובה.

אז כמו שחברי אומר שיהיה קיזוז, אני מפחד מבימ"ש שיעשו אפליה מתקנת. כי כאן היה חיוב כתובה ומכיוון שידוע שיש קיזוז אז הוא יתן יותר ממה שנותנים ברגיל, ואז גם לאחר הקיזוז עדיין הוא יפסיד.

ביה"ד: אז אולי שהצדדים יתגרשו ולאחר הפסיקה בבימ"ש, ביה"ד ידון בנושא הכתובה.

...

ב"כ האיש:... אנו לא הולכים להרוס משפחה עם ילדים בגלל מעידה חד פעמית. שכב' ידונו אם יש מקום לזה או לא, היא עומדת על תביעת הגירושין ואין מקום למנוע את זה, הבעל עומד על תביעתו לשלו"ב. אם האשה רוצה לנהל דיונים ננהל על גירושין או שלו"ב אבל לא על הכתובה רק לאחר שיפסק בבימ"ש.

ב"כ האשה: ביה"ד יכול לדון עקרונית אם מגיע לאשה כתובה או לא.

ביה"ד: מה תפסיד אם נמתין עם הכתובה ולא נקבע כלום כרגע.

ב"כ האשה: הצעתי הצעה פרקטית, מה שהיא תקבל ברכוש בעלה, יקוזז.

ביה"ד: הוא מעלה חשש שינתן לה יותר.

ב"כ האשה: אמרתי שכל מה שינתן יותר מחצי יקוזז מהכתובה. אם יקבע בדירה חצי חצי אין מה לקזז ואם ינתן יותר זה יקוזז, חוץ מהדירה אין רכוש, הוא לקח כל מה שהיה לה ורוקן אותה.

...

ב"כ האיש: הייתי בהרבה פעמים שביה"ד דן בכתובה לאחר ביהמ"ש. אני לא מדבר על זה שאשה הלכה לערכאות כאשר אשה יכלה ללכת לביה"ד. היא יכלה להגיש את התביעות האלו כאן. כשעושים כריכה זה כך, למה היא לא עשתה הכול כאן. אם היא בחרה את הדרך הזו לפחות נמתין עם נושא הכתובה שלא נעמוד לסיכון, לא יקרה כלום אם נחכה ולא יחליטו בזה כלום."

האשה אישרה כי בעלה סובל מאפילפסיה, וכי לאחר שהיא מצאה בביתם פתק שכתבה האשה הזרה לבעלה היא דרשה שהוא יעזוב את הבית, האשה הוסיפה כי שבוע לאחר מכן היא החליפה את מנעול הבית "כי ידעתי שהוא עם אשה אחרת ולא ידעתי למי הוא נתן מפתח". ב"כ האיש חקר את האשה לגבי תביעתה הרכושית וטענותיה כי דירתם נקנתה ברובה מכספי ירושה שהיא זכתה בהם כמו גם טענותיה כי הוא הוציא כספים רבים על המאהבת. האשה אישרה כי "בשנת 2006-7 היה ביניכם סכסוך", שכן בעלה טען שהיא "שמנה". האשה אישרה כי בעלה ביקש ממנה סליחה (ככול הנראה מוסבים הדברים על בגידתו בה), אך ציינה כי היא אינה מוכנה לסלוח לו שכן היא "לא מאמינה שהסליחה שלו אמיתית... אני יודעת שהוא משקר. אחרי שאני יודעת שהוא היה עם אשה אחרת זה מגעיל אותי לחשוב שהוא יגע בי וינשק אותי הוא קיים יחסי אישות עם אשה אחרת. וגם אני לא מאמינה לו... לא מאמינה לו, ומגעיל אותי לחשוב שהוא היה עם אשה אחרת... הוא התעלל בי... התנהג אלי לא יפה, שאני פראנואידית, שמנה ודוחה אמרתי לו עוד כמה חדשים שאתה תרגיש את מסכת ההתעלות שלך כלפי אתה תתנצל על זה". ב"כ האיש ציין כי מרשו "מבקש סליחה". אך האשה הייתה נחרצת בסירובה לניסיון שיקום הקשר עם בעלה, וציינה כי היא "לא מאמינה לזה תפסתי אותו בהרבה שקרים וכל פעם הוא התנצל ונשבע שאין לו מישהי אחרת איך אני יכולה עכשיו להאמין לו שהוא מבקש סליחה. ניסיתי שנה לא רוצה לנסות עוד". האשה שבה וציינה כי גם בזמן שהצדדים היו בטיפול זוגי הבעל המשיך "לבגוד בי מהצד... הוא התלונן והיה טיפול וגם על ההופעה "המוזנחת" היא אמרה לו שהוא צריך לדאוג לזה. מה? זה שאני שמנה אז בגלל זה הוא הלך לאשה אחרת אני עכשיו כמו שהייתי אז פתאום זה לא מפריע לו והוא רוצה אותי."