גירושין - העדר סיכוי ל'שלום בית - 'עיגון' כעילה לחיוב בגט

בפנינו מונחת תביעת גירושין של הבעל כנגד האישה. בני הזוג נישאו בשנת 2013. לבני הזוג אין ילדים. האישה מסרבת לגירושין ודורשת כל העת שלום בית. התקיימו בפנינו ששה דיונים כאשר לשלשה מהם האישה לא הופיעה ובית הדין נאלץ להוציא כנגדה פעמיים צו הבאה על ידי משטרת ישראל.

טענת הבעל

הבעל תבע גירושין ומעלה טענות קשות על אשתו שהיא מורדת בו ואיננה מתפקדת כרעיה ואף מתנהגת עמו באלימות פיזית ונפשית כאחד. היא היתה נוהגת מידי פעם לנעול אותו בבית או במרפסת, האישה נוהגת לקלל אותו בכל עת ומביישת אותו ברבים.

לדבריו האישה איננה עובדת ויושבת בטילה כל היום. לא זו בלבד אלא בכל אימת שניסה למצוא עבורה עבודה היא טרפדה זאת בפועל. וכשכבר התחילה לעבוד בעבודה מזדמנת כלשהי, היא התפטרה משם מיד לאחר מיכן ביוזמתה וללא ידיעת בעלה.

עוד ציין הבעל כי במשך שנים הם דרו בבית הוריה עקב סירובה של האישה לצאת משם – עובדה שרק הוסיפה לחץ שלילי בביתם. כל אימת שניסה לשדלה לעזוב את בית הוריה ולחיות לבדם במקום אחר נתקל בסירוב מצדה. בשלב מסוים החליט לעשות מעשה ועזב את דירת ההורים שלה ושכר דירה בנ'. היא סירבה להצטרף אליו, ורק כאשר איים עליה שהוא הולך לפתוח תיק גירושין בבית הדין היא נאותה להצטרף אליו.

הבעל הציג בפנינו הסכם שלום בית שערך עם אשתו כניסיון אחרון למניעת גירושין. בהסכם זה עליו חתומים שני הצדדים מתחייבת האישה להיות עקרת בית לבשל ולכבס, וכמו כן לצאת לעבוד, אך למגינת לבו הניסיון לא צלח ולאחר שלשה חודשים היתה אלימות הדדית בבית, ואז החליטו יחדיו לפרק את החבילה וכל אחד חזר לבית הוריו.

מבחינתו כשל כח הסבל ו'הגיעו מים עד נפש' (ציטוט מפרוטוקול הדיון מיום כ"ו חשוון 27.11.16 שורה 5), ועל כן הוא דורש לגרשה לאלתר.

טענת האישה

האישה דורשת 'שלום בית'. היא הכחישה טענות הבעל וטענה שהוא משקר ואף טענה כנגדו טענות שונות. לדבריה הבעל היה שוהה מחוץ לבית לבלות ומשאיר אותה מאחור. היא כיום אישה עובדת ואחותו היא זו שמנסה כל העת לסכסך ביניהם. את הדירה בנ' הוא שכר לבד מבלי להיוועץ עמה, ואף על פי כן הסכימה לדור עמו. היא היתה מבשלת קצת (ציטוט מפרוטוקול הדיון שורה 44) ולא היתה מקללת אותו.

לדבריה היתה אלימות מצדו כלפיה. הוא הוציא אותה מחוץ לבית לאחר מקלחת בלבוש שאיננו הולם, וקילל אותה קללות נמרצות.

השתלשלות האירועים בתיק

ניסיון לשלום בית

בתום הדיון (השני. בדיון הראשון האישה לא הופיעה) לשאלת בית הדין האם יש סיכוי לילך לייעוץ מקצועי השיב הבעל כי הוא כבר ניסה הרבה פעמים ובמיוחד לאחרונה בעקבות ההסכם ביניהם עליו חתמה האישה וזה לא הצליח, ומבחינתו זו החלטה סופית. מנגד האישה ביקשה שישלחו אותם לייעוץ ואף הוסיפה שהיא מאמינה שהייעוץ יצליח. לבקשת בית הדין הסכימה האישה שבמידה והייעוץ לא יצליח ותהא המלצה לגט מאחר ואין סיכוי לשלום בית היא תסכים להתגרש. ואכן בית הדין הפנה את בני הזוג לייעוץ ליחידת הסיוע שעל יד בית הדין כאשר מפורש בהחלטה להסכמת שני הצדדים גם יחד כי המלצת העובדת הסוציאלית תהיה מחייבת לכל דבר ועיקר.

דו"ח עו"ס

ביום ב' בשבט תשע"ז (29.01.2017) התקבל במזכירות בית הדין דו"ח יח"ס בעניין בני הזוג, בו נאמר כי הבעל היה נחרץ בדעתו להתגרש אך האישה מבקשת שלום בית ורוצה לנסות טיפול זוגי ולשקם את מערכת היחסים. לדברי העובדת הסוציאלית "שני הצדדים העלו טענות והאשמות הדדיות אחד כלפי השני ללא יכולת ליצור שיח של הידברות מקדמת". לאור האמור מסיקה בדבריה בזה הלשון: "התרשמתי ממערכת יחסים קונפליקטואלית ומרוחקת ובאין רצון הדדי לשיקום היחסים והתקרבות לא קיים בסיס לשלום בית". סוף ציטוט.

כתב הגנה של האישה לתביעת הגירושין

בתאריך ג' ניסן תשע"ז (30.03.2017) (4 חודשים לאחר קיומו של הדיון בפנינו) הגיש בא כוח האישה כתב הגנה לתביעת הבעל לגירושין, ולאחר שמכחיש את טענות הבעל ומעלה טענות כנגדו, כתב שם (בסעיף 4 ואף חזר על הדברים שוב בסיום טענותיו בסעיף 9) בשם מרשתו כי האישה לא תתנגד לגירושין וקבלת הגט בכפוף לקבלת כתובתה ותוספת כתובה ופיצויים מאחר והאשמה לפירוק התא המשפחתי רובצת על כתפיו של הבעל.

היעדרותה של האישה מדיוני בית הדין