גינזברג ואח' נ' דנגור ואח'

החלטה

בענין: בקשה נוספת לשינוי זהות המומחה

התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה בגין ליקויי בניה נטענים בתוספת בניה שנבנתה בדירתם.

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 7.7.10 הגיעו הצדדים להסכמה, כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, שהינו מנהדס ושמאי מקרקעין. הואיל ונתבע 1 לא התיצב לדיון, קבעתי כי עד יום 31.7.10 יגיש נתבע 1 עמדתו לגבי הסכמת יתר הצדדים, וכי אי הגשת תגובה מטעמו תחשב כהסכמה.

הואיל ונתבע 1 לא הגיש עמדתו לבית המשפט, מיניתי ביום 17.8.10 את המהנדס ושמאי המקרקעין אלי תומר כמומחה מטעם בית המשפט.

ביום 23.8.10 הגישו התובעים בקשה לשינוי זהות המומחה, בה נכתב:

"התובעים מתנגדים למינויו של השמאי תומר ומבוקש כבר בשלב זה, עוד בטרם נכנס המינוי לפועל, לשנות את זהות המומחה שינוי אשר יהא בו כדי לחסוך צורך בחקירות של המומחה בביהמ"ש.

מאחר וידוע מראש שלא תהא הסכמה עם קביעתו של המומחה, וכדי לחסוך בסיבוכי ההליך ובשים לב למיידיות הבקשה, מבוקש לשנות את זהות המומחה.

מאחר ומדובר במומחה מטעם ביהמ"ש מבוקש שזהותו תהיה מקובלת גם על התובעים".

בהחלטתי מיום 23.8.10 קבעתי, כי זהות המומחה נקבעה לאחר שלא היתה הסכמה בין הצדדים בדבר זהות המומחה שימונה. בהחלטתי הוריתי על קבלת תגובת הנתבעים לבקשה, וקבעתי, כי הצדדים רשאים להגיע להסכמה בדבר זהות המומחה שימונה.

נתבע 3 הגיש תגובה בה התנגד לבקשה.

ביום 6.9.10 ניתנה החלטה בה קבעתי:

"ההלכה הפסוקה קובעת, כי פסילתם של מומחה שמונה על ידי בית המשפט ופסילת חוות דעתו יעשו במקרים נדירים, מחמת עילות מצומצמות, כגון קיומו של חשש לעיוות דין כלפי אחד הצדדים או שהמומחה פעל בחוסר תום לב (ראה: רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (13.3.02), ורע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (23.5.99)). אין בבקשה כל טעם המצדיק ביטול מינויו של המומחה שמונה. לפיכך הבקשה נדחית".

חרף החלטה זו לא פנו אף הפעם התובעים למומחה שמונה, ובחלוף כחודש נוסף הגישו בקשה נוספת לשינוי זהות המומחה. בבקשה זו חזרו התובעים על האמור בבקשתם הראשונה. בנוסף טענו, כי "לפני חודש נחקר מר אלי תומר ע"י ב"כ התובעים ולאור חילוקי הדעות בין הצדדים מבוקש להימנע ממינויו". יצוין כי רק בתשובה לתגובת נתבעת 2, הפנו התובעים לתיק בו מדובר, וצרפו עותק מן הפרוטוקול.

התובעים מציינים בבקשתם:

"יודגש כי אין בבקשה זו, חלילה, כדי להטיל דופי במומחה או ביושרו, אלא שעקב אי ההסכמה, מן הראוי שזהותו של המומחה תוחלף ע"מ שהמינוי יהיה בהסכמת הצדדים ובאמון מלא במומחה".

נתבעת 2 בתגובתה התנגדה לבקשה. לטענתה לבא כוחה ולה אין היכרות עם המומחה שמונה, והתנגדותה לשינוי זהותו נובעת מן השיהוי הרב בהגשת הבקשה, ומכך שלא מועלה בה כל טעם המצדיק פסילתו של המומחה.

אף נתבע 3 התנגד לבקשה. בתגובתו ציין נתבע 3, כי הטעמים שפורטו בבקשה אינם מצדיקים שינוי זהותו של המומחה. הנימוק המועלה בבקשה, של חסכון בחקירת המומחה לאו נימוק הוא, שכן תהיה אשר תהיה זהותו של המומחה שיתמנה, לא ניתן להבטיח מראש שאף אחד מארבעת הצדדים בתיק לא יבקש לחוקרו. עוד טוען נתבע 3, כי חילוקי דעות בין ב"כ התובעים לבין המומחה בתיק אחר אינם משליכים על הליך זה, וכי ככל שיחלוק מי מן הצדדים על חוות דעת המומחה עומדים לרשותו הכלים הקבועים בחוק לתקיפתה.

דין הבקשה להידחות, הואיל וגם בבקשתם הנוכחית לא הציגו התובעים כל טעם לפסילת המומחה שמונה.

המומחים מטעם בית המשפט אינם מתמנים, בדרך כלל, בתיק אחד בלבד. מרבית המומחים מטעם בית המשפט מתמנים כמומחים מעת לעת, ולעיתים אף נותנים חוות דעת מומחה מטעמם של בעלי דין. במסגרת זו פוגשים הם, לא אחת, בעורכי דין, בפרט כאשר מדובר בעורכי דין העוסקים באותו תחום. אי הסכמה של עורך דין לחוות דעת שמסר מומחה, בין מטעם הצד שכנגד ובין מטעם בית המשפט, אינה דבר יוצא דופן בשיטתנו המשפטית. חקירות נגדיות של מומחים בידי עורכי דין הן דבר יום יומי בבתי המשפט, ומהוות חלק בלתי נפרד מבירורן של תביעות. עצם העובדה שמומחה פלוני נחקר נגדית בידי עורך דין אלמוני בתיק מסוים, אינה מהווה נימוק לפוסלו מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתיק אחר; שאם תאמר אחרת, עלול בית המשפט להימצא במצב בו הוא יהא מנוע מלמנות מומחים ראויים רבים באותו תחום. תיק זה מהווה דוגמא לכך: בתיק ארבעה צדדים, המיוצגים על ידי ארבעה עורכי דין. קבלת הבקשה ופסילת המומחה שמונה תצריך פסילתו של כל מומחה שנחקר בעבר בחקירה נגדית על ידי מי מבאי כוח הצדדים.