גינזבורג נ' זילברבוים ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה שהגיש התובע בגין נזקי רכוש שנגרמו לאופנוע שבבעלותו בעקבות תאונה בה היה מעורב ביום 19.5.08.

2.לגרסת התובע:

במהלך רכיבה על אופנוע בנתיב ימני בכביש בעל 3 נתיבים, רכב שהיה נהוג על ידי הנתבעת האט באופן דרסטי את נסיעתו, סטה ו'נכנס' אל מסלול נסיעתו של התובע תוך שהוא חוסם את נתיב נסיעתו, מה שהוביל להתנגשות בלתי נמנעת בין התובע לרכב הנתבעת, התנגשות שבעקבותיה נפל התובע מהאופנוע לכביש ונחבל.

לגרסת הנתבעת:

ביום האירוע היא נהגה ברכב בנתיב ימין כשלפתע ניסה התובע, לעקוף את רכבה אך ללא הצלחה. כתוצאה מניסיון העקיפה הבלתי מוצלח פגע התובע ברכבה בצד ימין ואף נפל מהאופנוע ונחבל.

3.הן התובע והן הנתבעת מסרו גרסאות במשטרה:

גרסת התובע במשטרה : "נסעתי בנתיב הימני מתוך שלושה כאשר רכב סטה מהנתיב האמצעי וחסם את דרכי פגעתי בו ועפתי מהקטנוע לכיוון המדרכה".

גרסת הנתבעת במטרה הייתה: "נסעתי במסלול האמצעי מבין שלושה כשלפתע שמעתי "בום" בחלק האחורי של הרכב. כשהסתכלתי במראה ראיתי רוכב אופנוע נופל על הכביש".

4.תיק המשטרה נסגר מבלי שנקבעו מסקנות כלשהן ביחס למי מהנהגים המעורבים.

5.לכתב התביעה צרף התובע חוו"ד שמאי בה פורטו הנזקים שנגרמו לו. עפ"י האמור בחוו"ד האופנוע נבדק ביום 9.7.08 כלומר כחודשיים לאחר התאונה.

6.כמו כן, הוצגה לי ע"י התובע תמונה של הכביש בו ארעה התאונה, כאשר הנתבעת לא הכחישה כי התאונה משקפת נכונה את המקום בו ארעה התאונה.

7.בישיבה שהתקיימה ביום 22.11.09 העידו בפניי הן התובע והן הנתבעת ואף ענו על שאלות.

8.אפתח ואומר כי הן התובע והן הנתבעת הותירו עליי רושם אמין בעדותם בפניי, ומדובר בעצם ב"גירסא" מול גירסא". במצב דברים זה, הרי שבכדי להכריע בתביעה עליי לבדוק האם התובע הרים הנטל המוטל עליו בכדי להוכיח תביעתו.

9.עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת, בתמונה, וכן בעדות הצדדים בפניי, וראיתי לקבל את התביעה בחלקה.

א.עובדות שאינן שנויות במחלוקת:

- במקום התאונה קיימים 3 מסלולים כאשר בסופם קיים עיקול.

- גם מי שנוסע בכיוון נסיעה ישר, חייב בשלב מסויים "להתעקל" עם הכביש, וזאת

לאור טוואי הכביש (ראה עדות התובע עמ' 7 שורות 11-8 ועדות הנתבעת עמ' 5

שורה 20).