גיל נ' לשכת עורכי הדין - מחוז תל אביב

החלטה

1.עניינה של הבקשה שלפניי, שהוגשה ביום 14.10.11, בצירוף מסמכים לכתב הערעור.

2.המסמכים שצירופם מתבקש מתחלקים לשתי קבוצות: הראשונה, כלל המסמכים המצויים בתיקי הערכאות הדיוניות אשר פסקי הדין שיצאו תחת ידן עומדים בבסיסו של הערעור דנן; השנייה, העתקי תלונות אותן מתעתד המערער להגיש ליועץ המשפטי לממשלה, בתוך 45 יום ממועד הדיון, קרי: עד ליום 8.1.12.

3.בתגובת בא-כוח המשיבה צוין, כי אין צורך בנטילת רשות מבית המשפט לצורך הגשת המסמכים מהקבוצה הראשונה, שכן מדובר במסמכים המצויים בתיקי בתי הדין. באשר למסמכי הקבוצה השנייה נטען, כי אין מקום להתיר את הגשתם, שכן מסמכים אלה לא היו חלק מחומר הראיות שהובא בפני הערכאות הדיוניות, "ולמעשה אף לא היו קיימים בעת שעניינו של המבקש נדון שם ולפיכך אין מקומם אף במסגרת הליך הערעור ואין בהם כדי לתרום לבירור טענות המבקש".

4.דין הבקשה להידחות, למעט ביחס לאותם מסמכים שעמדו בפני הערכאות הקודמות.

במסגרת בקשתו המפורטת, טען המערער כי המסמכים שצירופם מתבקש יבססו את טענת החפות לה הוא טוען, שכן יש בהם כדי להוכיח כי לכאורה אכן נעברו עבירות על ידי נושאי משרה מסוימים, ובכללם שופטים, ומשכך, כל האמירות אשר בגינן הורשע המערער נהנות מהגנת "אמת דיברתי". דא עקא, שלאורך כל הבקשה לא הצביע המערער על טעם כלשהו לכך שהתלונות לא הוגשו על-ידו קודם לכן, במהלך התקופה בה התברר עניינו בפני בתי הדין המשמעתיים.

בהתייחס לכך, אין מדובר בראיות שבשקידה סבירה לא ניתן היה להגישן קודם לכן או שלא היו בידיעתו של המערער, ומשכך, אין מקום להיעתר לבקשה להגשתן לראשונה אך עתה, קרי, בגלגולו השלישי של ההליך המתנהל כנגד המערער.

5.בנוסף, לא מצאתי כי בהעתקי התלונות, ככל שיוגשו, יש כדי לסייע לביסוס טענות ההגנה של המערער. כפי שנקבע לא אחת, בהליך המשמעתי אין עומדת לנאשם הגנת "אמת דיברתי", בדומה להגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, שכן ככלל אין בוחנים את תוכן הדברים אלא בעיקר את הצורה בה הם הובאו בפני בית המשפט (השוו: על"ע 7/70 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' סלומון, פ"ד כה(2) 729 (1971); על"ע 4743/02 ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין (לא פורסם, 7.7.05); על"ע 736/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' מזרחי, פ"ד נח(6) 200 (2004)). לא-זו-אף-זו, בניגוד לראייה עצמאית, שיש בה כדי לבסס טענה זו או אחרת, התלונות האמורות מהוות אך סיכום טענותיו של המערער כלפי אותם נושאי משרה, וממילא ערכן הראייתי לכאורה אינו גבוה.

6.אשר-על-כן, הבקשה נדחית, למעט חלקה העוסק במסמכים שעמדו בפני הערכאות הקודמות, אותם רשאי המערער להגיש בצוותא עם עיקרי הטיעון מטעמו.

7.המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים ותוודא קבלתה טלפונית.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: