גיל נ' האחים

פסק דין

התובע עוסק ביצור והרכבה של עבודות מתכת ונירוסטה.

הנתבעת מנהלת עסק של מאפיה בגבעתיים.

עפ"י הצעת מחיר שצרף התובע לכתב תביעתו, הוא התחייב לספק לנתבעת מיכל לאחסנת 5 טון קמח.

עפ"י הוראות ההצעה שנחתמה ביום 8.7.08 עלות העבודה 55,000 ₪ כאשר ישולמו 50% בהזמנה ועוד 50% בתום העבודה + 30 יום. זמן הספקה נקבע ל-4 שבועות. התובע צרף לכתב התביעה חשבונית מס המעידה על תשלום מחצית מסכום ההזמנה.

בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יורה לנתבעת לשלם לו את היתרה.

בכתב הגנתה טוענת הנתבעת כי גמר התשלום צריך להיות כנגד קבלת מערכת עובדת ותקינה. הנתבעת טוענת כי המערכת שספק התובע עובדת באופן חלקי בלבד.

טוענת הנתבעת כי על דעת שני הצדדים הוזמן בעל מקצוע לנסות ולפתור את הבעיה אך חוות דעתו (שלא צורפה לתיק) לא התקבלה על דעתו של התובע.

כן מציינת הנתבעת כי זמן האספקה הינו 30 יום, ואלו בפועל המערכת סופקה רק אחרי 8 חודשים.

הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 4.7.11, ובה טען התובע כי הרכיב את המיכל המדובר לא אחרי 8 חודשים אלא אחרי חודשיים. משמע, כבר בראשית הדברים מדובר בחודש איחור.

התובע מעיד על עצמו כנחתם המעיד על עיסתו כי הרכיב את המערכת באופן מצוין והנתבעת היא זו שלא רוצה לשלם את שכרו המגיע לו.

הנתבע מצידו טען כי הוא המום מגישתו של התובע, שכן המערכת הותקנה רק אחרי 8 חודשים מיום כריתת ההסכם. ב"כ הנתבעת הוסיף כי בשעה שהתובע עשה נסיונות 8-10 פעמים , פעם אחת המערכת פעלה ופעם אחרת לא פעלה.

מר צדוק מטעם הנתבעת הציע לתובע (לדבריו) לזמן מומחה שישום מה נעשה ומהו הסכום שעליו לשלם.

להערכתו של צדוק ערך המערכת במצבה הנוכחי כ-30,000 ₪.

כך סבור צדוק שנותר חוב שהתובע זכאי לקבלו בסדר גודל של 5,000-6,000 ₪.

בתגובה לאמור התובע השיב כי הציע לנתבעת לקחת בחזרה את המיכל והציוד שהרכיב אך צדוק לא הסכים להצעתו, אך הסכים להשיב לו את המיכל בלבד.

בסיפא לתגובתו אמר התובע כי הוא נכון להפחית מסכום ההצעה 3,000 ₪.

נוכח האמור עד כאן קיימות שתי הודאות המקדמות פתרון בתביעה זו.

הראשונה של ב"כ הנתבעת הטוען כי קיימת זכות לתובע לסכום נוסף של כ-6000 ₪ והוא מסכים שביהמ"ש יכריע.

מאידך, התובע מודה בסוף דבריו במובלע ובעקיפין כי המערכת לא מושלמת והוא מוכן לוותר על 3,000 ₪ .