גיט נ' שיטרית

פסק דין

התובעת תובעת את הנתבע בגין תאונת דרכים שבה פגע בה מאחור. הנתבע אינו מכחיש את התרחשות התאונה אך טוען שאירע בה נזק זניח ושאין קשר בין הנזקים הנתבעים לבין התאונה.

החלטתי לדחות את התביעה מנימוקים אלו:

1.התאונה התרחשה בתאריך 26.10.2008. חוות דעת השמאי היא מיום 7.7.2009. פער זמנים כה גדול של כ- 9 חודשים מנתק את הקשר בין שני האירועים ומאפשר בסבירות לא מבוטלת שחוות הדעת מתיחסת לאירוע אחר. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדות שיפורטו בהמשך.

התובעת טענה שהמתינה זמן רב מאחר שציפתה שהנתבע יתקן בעצמו ועל חשבונו את הנזק. גם אם כך היה מדובר בתקופת המתנה בלתי סבירה. בכל מקרה התובעת יכלה לתעד את הנזקים על ידי צילום בסמוך לזמן התאונה.

2.בחוות דעת השמאי קיים גם קושי מהותי: השמאי מציין בפתח חוות הדעת שראה את הרכב רק לאחר התיקון והשלמת הצביעה. התובעת טענה שמדובר ככל הנראה בטעות כיוון שלחוות הדעת צורפו צילומים ואם השמאי לא ראה את הרכב בזמן התיקון לא יכול היה לצלם. מדובר אומנם בקושי מסויים אולם השמאי לא הוזמן להעיד ולא הבהיר את הדבר. במצב הקיים הסתייגות זו של השמאי בצירוף הזמן הרב שעבר מאז התאונה ועד בדיקת השמאי אינם מאפשרים להסתמך על הצילומים המצורפים לחוות הדעת כמתעדים את התאונה נשוא התביעה.

3.התובעת הזמינה עד מטעמה שהוא עד ראיה לתאונה. העד השיב לשאלה ואמר שהוא מכיר את שני הצדדים ושהוא מצוי בקשר אישי עם הנתבע. על אף ההיכרות המוקדמת מדובר בעד ראיה לתאונה שאין לו אינטרס ישיר בה ולכן יש משקל לעדותו. העד העיד שהמכה היתה קטנה מאוד. כשהוצגו לו הצילומים שצורפו לחוות דעת השמאי התקשה לקשור בין הנזקים הנראים בהם לבין התאונה. זאת למרות שהעד לא ידע על פער הזמנים ולכאורה אמור היה לחשוב שמדובר בנזקים שצולמו בסמוך לתאונה. גם בנסיבות כאלה הוא התקשה וסירב לאשר שזה הנזק שבו הבחין. התוצאה היא שהעד שהזמינה התובעת תמך למעשה בגרסת הנתבע.

4.לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בהסכמת הנתבע אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"א, 19/09/2010 במעמד הנוכחים.

חגית מאק-קלמנוביץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: