גיגי נ' א.מ.נ. קוסמטיקה ואופנה בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 21.4.13.

פסק הדין ניתן לאחר שהמבקשות לא אפשרו לתובעת עיון במסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי מסמכים שנתנו, לא הגיבו להחלטות בית הדין והגנתן נמחקה.

2.לאחר עיון בתיק בית הדין, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

3.ההחלטות בנושא גילוי המסמכים ניתנו עוד בקיץ 2012. ר' למשל החלטות מיום 6.8.12 ו - 14.10.12. למרות החלטות בית הדין, המבקשות לא אפשרו למשיבה עיון במסמכים המוזכרים בתצהיר גילוי מסמכים שנתנו (תצהיר מיום 10.7.12).

לאור מחדלים אלה, המשיבה ביקשה ביום 12.11.12 כי כתב ההגנה יימחק. המבקשות נדרשו להשיב לבקשה, אך לא עשו כן. משכך, כתב ההגנה נמחק ביום 3.1.13.

יש להדגיש כי כל אותה עת, המבקשות לא הגישו כל בקשה לבית הדין, לרבות בקשה להארכת מועד להשלמת הליכי הגילוי.

4.ביום 21.1.13, לבקשת המשיבה ולאחר שכתב ההגנה נמחק, ניתן פסק הדין נשוא בקשה זו.

5.רק ביום 17.5.13 הוגשה הבקשה שבפני, לביטול פסק הדין.

6.הגשת הבקשה כארבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין מתיישבת עם ההתנהלות הדיונית הכללית של המבקשות בהליך זה, תוך התעלמות ממועדים שנקבעו בדין ובהחלטות בית הדין.

7.גם לגופה של בקשה, הנימוקים לביטול פסק הדין מעוררים תמיהות. כך, למשל, נטען כי אבי מנהל המבקשות מס' 1 אושפז במהלך חודש יולי 2012, אך התיעוד הרפואי שצורך לתצהיר התומך בבקשה, הוא מחודש אפריל 2013. גם התיעוד הרפואי בנוגע לאמו של המצהיר הוא מאותו חודש, כלומר חודשים רבים לאחר שהמבקשות היו אמורות לגלות את המסמכים שברשותן. בהקשר זה, יש להזכיר כי תצהיר גילוי מסמכים מטעם המבקשות ניתן ביום 10.7.12 וכי כל שנדרש מהן היה לאפשר למשיבה עיון במסמכים ובראיות שנזכרו בתצהיר גילוי מסמכים שנתנו.

8.אף יותר תמוהה טענת המבקשות כי בשלב זה אין בידיהן ראיות שנזכרו בתצהיר גילוי מסמכים, בנימוק של חלוף הזמן. ראוי היה כי המבקשות ישמרו מסמכים וראיות רלוונטיים למחלוקות בין הצדדים. לא יתכן כי מצד אחד, המבקשות לא פעלו על פי החלטות בית הדין ובכך מנעו את הבירור העובדתי של הסכסוך בין הצדדים, ומצד שני כעת הן טוענות כי בשל חלוף הזמן, לא נשמרו ברשותן ראיות רלוונטיות.

9.למרות האמור לעיל, מאחר שעל פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אין זה ראוי שמבעל דין תשלל הזכות ל"יומו בבית הדין", רק בשל מחדלים דיוניים (דב"ע נה/ 3-52 כל הקריות בע"מ – קדוש, פד"ע כח 303 (1995)), אני נעתרת לבקשה לביטול פסק הדין.

יחד עם זאת, נוכח ההתנהלות הדיונית של המבקשות, כפי שתוארה לעיל, ביטול פסק הדין מותנה בכך שהמבקשות יפעלו כך:

א.ישלמו הוצאות המשיבה בגין בקשה זו, בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק;

ב.יפקידו סכום של 25,000 ₪ בקופת בית הדין.

10.המבקשות יודיעו לבית הדין מתי שילמו את ההוצאות למשיבה, בצירוף אסמכתאות, וכן יודיעו על הפקדת הסכום שנקבע לעיל בקופת בית הדין.

בכפוף לביצוע האמור לעיל, תנתן החלטה בדבר ביטול פסק הדין.

למען הסדר הטוב, מובהר כי אם המשיבה פתחה בהליכי הוצל"פ למימוש פסק הדין, הם יעוכבו.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג"ז סיון תשע"ג, (05 יוני 2013), בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: