גחט נ' אבו דולה ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 24/7/2009 בדרך עכו.

2.לטענת התובע, בעת שהמתין ברמזור אדום, על מנת להמשיך בנסיעה ישר, הגיע הנתבע 2 ופגע בו בחלקו האחורי. כתוצאה מכך, הוכרז רכבו כ"אבדן כללי". הנתבע סירב לשלם עבור הנזק ומכאן התביעה. התובע הוסיף בדיון, כי בעת התאונה, היה לבד ברכבו וכי לאחריה פנה לבית החולים בשל פגיעה בצוואר.

3.לטענת הנתבע, נסע אחרי התובע במהירות של 60-70 קמ"ש. האור ברמזור היה ירוק ולפתע, בלם התובע את רכבו, להערכת הנתבע, על מנת לפנות שמאלה. הנתבע בלם את רכבו, אך לא הצליח לעצור במועד ופגע ברכב התובע. לדברי הנתבע, שאל את התובע אם קרה לו משהו, וזה השיב בשלילה. הנתבע טען כי עוד במקום התאונה, אמר לתובע שאם לא מזמינים משטרה, כל אחד יישא בנזקו שלו. הנתבע הודה כי התובע דיבר בקושי עברית וכי היה קושי אמיתי לדבר איתו. מסיבה שאינה ברורה לו, כבר ביום ראשון שלאחר התאונה, התקשרה אליו סוכנת הביטוח של התובע ושאלה אותו כל מיני שאלות. כמו כן, לדבריו, כאשר התקשר לבית התובע, אמר לו אחד מבניו כי התובע יתבע אותו אם לא ישלם.

חברו של הנתבע, אשר היה עימו ברכב, מסר גרסא דומה ועמד על כך שראה בבירור כי הרמזור היה ירוק.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בדבר אופן התרחשות התאונה. עדות התובע נמסרה ברובה, בשפה העברית, אולם ניכר היה כי התובע, אך בקושי, מבין את השפה וחלק מעדותו נמסר ברוסית, בתרגום בנו. עוד עיינתי במסמכים השונים שצורפו לתיק בית המשפט.

5.לא מצאתי נימוק המצדיק להעדיף את גירסת התובע על פני גרסת הנתבע. אדגיש כי הגם שדברי הנתבע נתמכים על ידי עד, הרי שברי כי עד זה, חברו של הנתבע, הינו בעל אנטרס ועדותו, אכן, היתה מתואמת להפליא עם זו של התובע. נסיון לחפש ראיה אשר תתמוך בגרסתו של מי מן השניים, התובע או הנתבע, נכשל ועל כן גרסאות אלו עומדות זו מול זו, מבלי יכולת להכריע מן מהן הנכונה. במצב דברים זה, כאשר כפות המאזניים מאוזנות, אין מנוס מקביעה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו.

משכך דין התביעה להדחות.

התביעה נדחית.

בנסיבות אלה, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אייר תש"ע, 07 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: