גזר דינו של נאשם בעבירות שוחד והפרת אמונים. במהלכו נבחנה הענישה הראויה תוך איזון בין האופי המיוחד של הנאשמים בעבירות הנ"ל להרתעה הכללית הנדרשת

ג ז ר - ד י ן

ההרשעה:

1. הנאשם הורשע בשתי עבירות של לקיחת שוחד, לפי סעיף 290)א( לחוק העונשין,
תשל"ז1977- )אישומים 1 ו6-(; ובשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק
האמור )ברכיב של הפרת האמונים - אישומים 7 ו8-(. במקור הורשע הלה בארבע עבירות של
הפרת אמונים, אולם בערעור הומרו שתיים מהן להרשעה בעבירת שוחד )ע"פ 1877/99 מ"י נ'
בן עטר, דינים עליון, כרך נו, 928(. מלכתחילה החזיק כתב האישום שמונה אישומים
ובמהלך הדיון הסכימה המאשימה לבטל ארבעה מהם. האישומים שנותרו כללו ארבע עבירות של
קבלת שוחד, שמשתיים מהן זוכה הנאשם עת הורשע בהפרת האמונים, ועבירה אחת של שיבוש
מהלכי משפט, שאף ממנה זוכה.