גזר דין לתוקף וגורם חבלה חמורה לאביו עקב מידע על משבר ביחסי הוריו

ב"כ הצדדים:

קראנו את התסקיר.

ב"כ המאשימה:

לנאשם אין עבר פלילי. הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, אשר כלל תיקון כתב האישום והסכמה על מאסר בפועל של 18 חודשים ומאסר מותנה לשיקול דעת ביהמ"ש. לטעמנו ההסדר מבטא את האיזון שבין הנסיבות לחומרא בתיק, לבין הנסיבות לקולא. אנו נבקש לאמצו.

במסגרת הנסיבות לחומרא ראוי לציין, את חומרת הפגיעה במתלונן ואת הפציעות שספג. מאידך, לקולא, יש לציין כי המדובר בצעיר ללא כל עבר פלילי, כאשר הרקע לאירוע הנו מורכב ובעייתי. לנאשם נודע כי אביו, המתלונן בתיק, מנהל מערכת יחסים עם אשה אחרת וכי הוא מתעתד לעזוב את הבית. הפגיעה של הנאשם באב נעשתה בסערת רגשות על רקע עובדות אלה. ניהול ההליך הפלילי היה ללא ספק גורם סבל רב למשפחה ובכללה למתלונן, כמו כן לאם הנאשם שמוצאת עצמה קרועה בין השניים. תסקיר המבחן גם הוא מתאר צעיר חיובי ללא רקע עברייני אשר לוקח אחריות על מעשיו ומביע חרטה.

לאור כל העובדות האלה מתבקש ביהמ"ש לאמץ את הסדר הטיעון. ראוי לציין, כי הנאשם עצור מיום 1/6/07.

ב"כ הנאשם:

מדובר בנאשם צעיר, שאין לו עבר פלילי. הוא הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה מיד אחרי האירוע. האירוע הנו כתוצאה מסערת רגשות שהנאשם ראה שאביו עוזב את הבית, מפרק את המשפחה והוא חש חסר בטחון. מתסקיר המבחן רואים כי מדובר באדם נורמטיבי, חיובי שלקח אחריות והתחרט. הוא רוב הזמן דיבר על יחסים טובים עם המתלונן, כאשר המתלונן עצמו חרד עם מה שקורה עם הנאשם. לכן, אבקש לאמץ את ההסדר.

הנאשם:

אני לוקח אחריות על המעשה ואני מצטער שזה קרה, אני מקווה להמשיך לנהל חיים נורמטיביים.

גזר - דין

הנאשם הורשע, בעקבות הודייתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הודיית הנאשם באה לאחר שהושג הסדר טיעון בין הצדדים.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי הנאשם הנו בנו של מיכאל בודניצקי, יליד 1960 (להלן: "האב") וכי במועד הרלוונטי לכתב האישום התגורר עמו ועם אמו תחת קורת גג אחת (להלן: "הבית").

ב-1/6/07, נודע לנאשם על משבר ביחסי הוריו. הנאשם יצא מהבית ולאחר זמן קצר שב כשהוא נוהג ברכב בפראות והתנגש ברכבו של אביו שחנה ליד הבית. מיד לאחר מכן, יצא הנאשם מרכבו ודחף את אביו בחזקה. כתוצאה מכך, נפל האב ונחבל. הנאשם המשיך לתקוף את האב בעודו שרוע על הקרקע, הכה אותו שוב ושוב באגרופים, בעט בו בחזקה בגופו ובראשו וטילטל אותו.

כתוצאה מכך נגרמו לאב דימום תוך גולגולתי ושברים מרובים בעצמות הפנים והגולגולת. כמו כן, נגרמו לו חבלות בגפיים ובחזה. האב הובהל לביה"ח, נותח ואושפז.

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם הנו צעיר, בן יחיד להוריו, אשר עלו לארץ בעת שהנאשם היה בן 6.

בפני קצינת המבחן הביע הנאשם צער וחרטה. הוא תיאר את אביו כאדם חיובי וחזק וציין, כי הוא רוכש לו כבוד והערכה. הוא הסביר כי הרקע למעשיו נעוץ ברצונו של אביו להפרד מאמו ותחושתו כי החלטת האב תגרום לפרוק התא המשפחתי.

אביו של הנאשם התקשה להסביר אף הוא את מעשי בנו. הוא תיאר אותו כבחור חיובי, חברותי ותלמיד טוב.

קצינת המבחן התרשמה מכנות חרטתו של הנאשם וסברה כי הנאשם חש אשם והוא מתייסר בשל התנהגותו. עוד התרשם שירות המבחן כי קיימת תלות הדדית בין הנאשם לבין הוריו וכי האב הווה עבור הנאשם דמות שהשליטה תחושת בטחון וסדר בעולמו וכי החשש לאבדן האב ערער את תחושת ההגנה והבטחון האישי של הנאשם ואלו הביאו לתגובה הנסערת נשוא דיוננו.