גזר דין בתיק תפח 1184/04

1.         זהו עוד מקרה מצער, שבו קופחו חיי אדם צעיר לשווא בגין אירוע של מה בכך, שהחל בחשד בגניבת אופניים, שניזון רק מהיותו של הקורבן בן לעדה האתיופית, ונגמר במוות טראגי ומיותר.

2.         הנאשמים, שהינם אב ובנו, הורשעו בהריגתו בצוותא של קטלה טייצו ז"ל (להלן - "המנוח") על יסוד סעיף 298 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין"). ההרשעה באה בעקבות הסדר טעון הנסמך על כתב אישום מתוקן, שעליו הוסכם בין הצדדים לאחר סיום שמיעת הראיות מטעם המאשימה.

            כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים עבירה של רצח.

3.         העובדות בכתב האישום המתוקן הן כדלהלן:

            "1.       נאשם 2 הינו אביו של נאשם 1.

            השניים עובדים בבית קפה שבבעלותו של נאשם 2, בשכונת אזורים בנתניה (להלן: "בית הקפה").

2.         עובר לאירוע המתואר בכתב האישום נגנבו לנאשם 2 מספר זוגות אופניים.

            נאשם 2 האמין כי זוגות האופניים שלו נגנבו על ידי אתיופים.

3.         בתאריך 30.9.04, בשעה 19:30 או בסמוך לכך, גילה נאשם 2 כי זוג האופניים בו השתמש באותו יום נגנב.

4.         נאשם 2 הלך לבית הקפה, על מנת לחפש את זוג האופניים שנגנב, ושתה שם בקבוק בירה.

5.         בדרכו לביתו, בעוברו ברח' ד"ר סטופ בנתניה, הבחין נאשם 2 ב-5 צעירים אתיופים ובהם קטלה טייצו, צעיר בן 19 (להלן: "קטלה").

            נאשם 2 החל צועק ומקלל את האתיופים, קרא להם 'גנבים', אז החלו הצעירים להכותו והוא היכה אותם בתגובה.

6.         במהלך הקטטה, הגיע למקום נאשם 1, ושניהם אחזו בקטלה.

7.         נאשם 2 המשיך לאחוז בקטלה ותוך כדי כך, דקר נאשם 1 את קטלה, באמצעות סכין, לא פחות משמונה דקירות באזור החזה, הבטן, הגב, וכן ברגלו ובידו של קטלה (להלן: "הדקירות"). בשלב מסויים לפני הדקירות ברחו ארבעת הצעירים מהמקום, פרט לקטלה.

8.         בעקבות הדקירות התמוטט קטלה בסמוך למקום לאחר שצעד כ-15 מטרים.

            נאשם 1 שלף את הסכין מגופו של קטלה ואמר לנאשם 2: "אבא, עזוב אותו, כבר הרגנו אותו".

9.         הנאשמים פנו ללכת מהמקום ולאחר מספר מטרים השליך נאשם 1 את הסכין בקרבת מקום.

10.        כתוצאה מהדקירות שנדקר והמכות שספג, נגרמו לקטלה הפגיעות הבאות:

10.1      פצע דקירה בעומק של 6-7 ס"מ בבית החזה משמאל, שחדרה ללב וגרמה למותו של קטלה ז"ל (להלן: "המנוח");