גזר דין בתיק תפח 1075/04

הנאשם בן 25, עלה ארצה עם משפחתו ממולדובה בשנת 2002. לדברי בא-כוחו ניתק כל קשר עם אביו, ולאחרונה גם הופסקו יחסיו עם אמו. לנאשם היו בעיות אישיות עוד בתקופת ילדותו, וכפי שנמסר לנו על ידי בא כוחו, היה במעקב פסיכיאטרי בעיר הולדתו במולדובה, ונעדר תמיכה מצד משפחתו. גם שירותי הרווחה בברית-המועצות לא טיפלו בו כראוי באותה עת, בהיותו נער.

באת כוח המדינה ביקשה אותנו להחמיר בעונשו של הנאשם ולמצות אתו את הדין, וזאת נוכח ריבוי העבירות אותן ביצע הנאשם, אשר חרטו את רישומיהן על קורבנותיו.

באת כוח המדינה ציינה עוד, כי לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בעבירות של שוד וסחיטה באיומים, עליהן נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 157/03), ביום 6.7.2003, למאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, שתחילתם מיום מעצרו של הנאשם 28.2.2003 וכן מאסר מותנה של 12 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא כי בתקופה זו לא יעבור הנאשם עבירות של אלימות או אלימות כנגד הרכוש. כמו כן חייב השופט את הנאשם לפצות את המתלוננת שם.

העונש המותנה של 12 חודשים הוא בר-הפעלה, וזאת לאחר שהנאשם, תוך תקופת התנאי שהיתה לו, ביצע את עבירות האלימות נשוא כתב האישום שבפנינו, והורשע על ידינו בעבירות אלו.

לא נפרט שוב את שפירטנו בהרחבה בהכרעת הדין, בה הרשענו את הנאשם בעבירות אינוס, במעשה סדום ובמעשים מגונים וכן בעבירה של תקיפה על מנת לבצע פשע, הכל כמפורט בהכרעת הדין.

נאמר שוב כי המתלוננות, אשר העידו בפנינו, כולן כאחת, עשו עלינו רושם של עדות דוברות אמת, שתיארו ללא כחל וסרק את הטראומה הקשה שעברו כתוצאה ממעשיו של הנאשם. הנאשם, לעומת זאת, הותיר עלינו רישום שלילי, כאשר לחובתו עמדו גם סתירות בגירסאותיו השונות, אותן העלה בשלבים שונים של חקירתו.

לא היתה היכרות קודמת בין שמונת המתלוננות לבין הנאשם, ואין להן כל מניע להעליל עליו. כאמור, כל אחת מהן תיארה בצורה מדוייקת ומסודרת את שעבר עליה ואת שנעשה בה ובגופה על ידי הנאשם.

ציינו גם את התפתחות הדברים מאישום לאישום בתשעת האישומים (למעט אישום מס' 4), כאשר תחילת הדרך של הנאשם בשני נסיונות למעשים מגונים, בהמשך עוד מעשה מגונה, אחר כך מעשה סדום, אחריו עוד מעשה מגונה ושלושה אינוסים קשים.

לא גילינו כל ביטויי חרטה אצל הנאשם, כולל גם בדברו האחרון לעונש, כאשר בו ביקש אמנם סליחה משתיים מהמתלוננות, אך גם בקשה חלקית זו לא נראית לנו כנה בנסיבות שהתבררו בתיק זה.

אין כל רחמים בלבנו על הנאשם. מעשיו של הנאשם מזעזעים בחומרתם. המדובר בעבריין מין סדרתי שההין לתקוף עוברות אורח תמימות ולבצע בהן את זממו. למרבה הצער, הפכו עבירות המין בכלל ועבירות האינוס בפרט, לנפוצות במקומותינו. שומה על בתי המשפט לתרום תרומתם לביעור נגע ממאיר זה ע"י ענישה מחמירה מאד. זהו המקרה המובהק שבו יש להעדיף את עקרון ההרתעה על פני התחשבות בילדותו הבעייתית של הנאשם ונסיבות אחרות, אישיות, שהעלה הסניגור. עניין לנו כאן עם אדם אלים מאד, אשר נתן דרור ליצריו השפלים, תוך פגיעה אנושה בקורבנותיו, שהיו צעירות בגילן. הארועים הטראומטיים, שנתגלו בפנינו בפרשה זו, משפיעים וישפיעו על מצבן של כל אחת מהמתלוננות שהעידו בפנינו, ואת הטראומה שהותיר הנאשם במעשיו השפלים לא ניתן לתקן עוד.

נאשם זה, לכן, ראוי לעונש, שהיסוד המרכזי בו יהיה הרתעתי, וזאת כאשר הנסיבות האישיות, אשר העלה הסניגור המלומד בפנינו, מתגמדות נוכח חומרת העבירות בהן הורשע.

סבורים אנו לכן כי במקרה זה יש להעדיף את האינטרס הצבורי, והעדפה זו מחייבת, כאמור, ענישה מחמירה מאד, ההולמת את סידרת המעשים הקשים, אותם ביצע הנאשם.

אנו מחליטים, פה אחד, להטיל על הנאשם עונש של 30 שנות מאסר בפועל.

כמו כן אנו מפעילים עונש מותנה של 12 חודשים, שהוטל על הנאשם בת.פ. 157/03 של בית משפט מחוזי חיפה, ביום 6.7.2003. עונש המאסר המותנה של 12 חודשים יצטבר לעונש המאסר בפועל של 30 שנה, שהטלנו כאן, כך שבסיכום יש על הנאשם לשאת מאסר בפועל של 31 שנות מאסר , החל מיום מעצרו 21.7.2004.

כמו כן אנו מטילים על הנאשם עונש מאסר מותנה של 3 שנים, למשך 3 שנים, מתום ריצוי עונש המאסר בפועל, והתנאי הוא כי בתקופה זו לא יעבור הנאשם עבירות מין או עבירות אלימות מכל סוג שהוא.

בתקופת מאסרו מתבקש שירות בתי הסוהר לתת את דעתו לגבי טיפול בדחפיו של הנאשם, כפי שהובאו בפנינו בתיק זה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

גזר הדין ניתן בדלתיים פתוחות.

כאמור, חל איסור מוחלט על פירסום שמן של המתלוננות או פרטים מזהים אחרים לגביהן.