גזר דין בתיק תפח 1055/05

בעניינו של נאשם מס' 3

השופטת תחיה שפירא:

איסור פרסום:

1.         תיק זה דן, בין היתר, בעבירות של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, אשר בוצעו כלפי המתלוננות. אי לכך, נאסר בזאת פרסום שמותיהן של המתלוננות וכל פרט העלול להביא לזיהוין.

הקדמה

2.         בפנינו עוד אחד מבין אחד עשר הנאשמים, כנגדם הוגש כתב האישום שבו עסקינן, אשר הגיע להסדר טיעון עם התביעה בטרם החלה שמיעת הראיות. הנאשם מספר 3, אלגר בוניאט-זדה, הורשע על פי הודאתו בשני האישומים המיוחסים לו במסגרת "כתב אישום מתוקן-2" (להלן: " כתב האישום"), הכוללים את העבירות כדלקמן:

-                         שני מקרים של קשירת קשר לביצוע פשע, על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: " החוק");

-                         שני מקרים של סחר בבני אדם ועיסוק בזנות, על פי סעיף 203א(א) לחוק;

-                         שני מקרים של סרסרות למעשה זנות, על פי סעיף 199(א)(1) ו-(2) לחוק;

-                         שני מקרים של כליאת שווא, על פי סעיף 377 לחוק;

-                         מקרה אחד של הבאת אדם לעיסוק בזנות, על פי סעיף 202 בנסיבות סעיף 203(א) לחוק;

-                         שני מקרים של החזקת מקום לשם עיסוק בזנות, על פי סעיף 204 לחוק;

-                         שני מקרים של זיוף מסמך על פי סעיף 418 לחוק.

במסגרת ההסדר, ביקש הנאשם 3 לצרף תיק נוסף, פ"ח 1031/05 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (להלן: " התיק המצורף") ועל פי הודאתו בו, הורשע אף בעבירות הבאות:

-                         סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, על פי סעיף 203א(א) לחוק;

-                         סרסרות למעשה זנות, על פי סעיף 199(א)(2) לחוק;

-                         כליאת שווא, על פי סעיף 377 רישא לחוק.

תמצית האישומים

3.         מעשי העבירה בהם הורשע הנאשם 3 מתייחסים לתקופה שבין חודש אוגוסט 2000 ועד לחודש ינואר 2003, עת ניהל והחזיק הנאשם 3 שני מכוני ליווי ברח' ארלינגר 4 ו-5 בתל-אביב, והיה מעורב בעסקי הזנות במקומות אלו. המדובר בארבע מתלוננות אשר שלוש מהן, כך על פי האישום, הוברחו ארצה לאחר שהנאשם 3, יחד עם נאשמים אחרים, קשרו קשר לסחור בהן ולהעסיקן בזנות במקומות שבבעלותם.

את המתלוננת הרביעית (אליה מתייחס כתב האישום המצורף) נ.ס., פגש הנאשם 3 לאחר שהגיעה ארצה בדרך שלא הובהרה. מהבחינה הכרונולוגית, היא הייתה הראשונה אותה קנה הנאשם 3 יחד עם שותפו, במהלך חודש אוגוסט 2000. הנאשם 3 בחן את המתלוננת והודיע לה כי תעבוד אצלו ואצל שותפו. תחילה הוחזקה המתלוננת בדירתו של השותף, בו הייתה כלואה למעט יציאה לצורך עבודה בזנות. כשבועיים לאחר מכן, קיבלה המתלוננת תעודת זהות מזויפת והועברה על ידי הנאשם 3 ושותפו למכון ליווי ברח' ארלינגר 6 שם הושכרה לבעליו של מכון זה לשם העסקתה בזנות. הנאשם 3 ושותפו הבהירו למתלוננת כי עליה לעבוד בזנות כאשר כל דמי האתנן בחודש הראשון יעברו לידיהם לצורך כיסוי השקעתם בה, כי עליה לקבל לפחות 13 לקוחות ביום במשך כל ימות החודש, וכן אסרו עליה לצאת מפתח המכון. הנאשם 3 ושותפו הגיעו יום יום למכון וקיבלו את כספי האתנן, כאשר החל מהחודש השני שילמו למתלוננת 10% מרווחיה.

4.         במועד לא ידוע במדויק, בתקופה שבין סוף שנת 2001 ועד תחילת שנת 2002, במסגרת הקשר שקשר הנאשם 3 עם הנאשם 4 ואחרים, הוברחו ארצה שתי המתלוננות, נ.פ וא.כ., לשם העסקתן בזנות. הנאשם 3 ונאשם 4 רכשו בצוותא את השתיים כדי שיעסקו בזנות במכון "רביעייה" שהיה בבעלותם ובמכון "פיפ שואו" שהיה בבעלות נאשמת 11. הוסבר לשתיים, כי עליהן לעבוד בזנות לפחות שנה עבור הנאשם 3 ושותפו, כאשר בחודש וחצי הראשונים לעבודתם יועברו כל רווחיהם לידי הנאשם 3 ושותפו ולאחר מכן תקבלנה המתלוננות 10% מרווחיהן.

            המתלוננת א.כ. הועברה על ידי הנאשם 3 ושותפו למכון "פיפ שואו" כשהם מתחלקים ברווחיה יחד עם בעלת המכון. המתלוננת נ.פ. הועסקה תחילה במכון "הרביעייה" ובחודש אוקטובר 2002 הועברה אף היא למועדון "פיפ שואו" שם הועסקה עד ינואר 2003, כאשר הנאשם 3, שותפו ובעלת המקום מתחלקים ברווחיה.

שתי המתלוננות הועסקו כמעט כל שעות היממה, שבעה ימים בשבוע. הנאשם 3 ושותפו זייפו בעצמם או באמצעות אחרים, תעודת זהות עבור נ.פ. ונאשם מס' 3 מסר לה אותה. במשך החודש וחצי הראשונים, כלאו הנאשם 3 ושותפו את שתי המתלוננות בתוך מכוני הליווי, בסמוך לשעת חצות. בתקופה שלאחר מכן, החלו הנאשם 3 ושותפו לשלם להן סך של 3000-4000 ש"ח לחודש, סכום המהווה 10% מהתשלום החודשי שקיבלו מלקוחותיהן.