גזר דין בתיק תפח 1042/04

השופט שלי טימן, אב"ד:

1. על פי הסדר טיעון בתיק שלפנינו ובעוד שני תיקים שביקש הנאשם לצרף, הורשע על ידינו הנאשם בשורת עבירות כלהלן:

א.                  שתי עבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק");

ב.                  שלוש עבירות של סיוע לסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, לפי סעיף 203א(א) + 31 לחוק;

ג.                    עבירה אחת של סרסרות למעשי זנות לפי סעיף 199(א) לחוק;

ד.                  עבירה אחת של כליאת שווא, לפי סעיף 377 לחוק.

על פי הסדר הטיעון, עתרו הצדדים לעונש מוסכם של שש וחצי שנות מאסר וכן תשלום קנס בסך 35,000 ש"ח, שמתוכו מהווה מחצית הסכום למעשה השבה למדינה בגין סכום ששילם הסוכן המשטרתי לנאשם בגין אחת העסקאות נשוא תיק זה.

2. בטיעוניה לעונש, טרחה התובעת לנמק מדוע הגיעו הצדדים להסדר בכלל, ולעונש שעל פני הדברים נראה כאילו איננו ממצה את הדין עם הנאשם, בפרט, בהתחשב בסוג העבירות בהן הורשע.

לדבריה קיימות נסיבות מיוחדות שהביאו את התביעה הכללית להסדר זה, שאילולא הן - היתה עותרת לעונש גבוה הרבה יותר.

אחד הנימוקים למחיקת אישומים היה קושי ראייתי ממשי, דהיינו: שתי נשים שאמורות היו להעיד בתיק זה אינן מאותרות. הנושא השני, והוא חשוב לא פחות, הצורך החיוני שלא לחשוף את הסוכנים המשטרתיים שהופעלו בתיק זה. ההסכמה בין הצדדים איפשרה לחסוך את העדתם. 

בנוסף על כל אלה, התחשבה התביעה בעובדה שעל פי כל העדויות היה יחסו של הנאשם לבחורות שעבדו בזנות טוב ואלו לא התלוננו על השפלתן או על ביזויין ע"י הנאשם. למעשה מדובר - כך התביעה - ב"הפעלה טכנית" של תפקידו במערך הסחר, מבלי לזלזל בחומרתה של עבירה זו.

ככל הנוגע לאישומים בסיוע לסחר, שוכנעה התביעה כי הנאשם פעל עבור אדם אחר כאשר תפקידו הסתכם בהסעת הבחורות והובלתן ממקום למקום.

בנוסף על כך, התחשבה התביעה - כך לדברי התובעת - בעובדה שמדובר בבחור שהוא צעיר מאוד יחסית למבצעי העבירות מסוג זה, כפי שהם מוכרים לתביעה (הנאשם היה כבן 25 שנים בעת ביצוע העבירות) ואין לו עבר פלילי, למעט תיק אחד בביהמ"ש לנוער משנת 95', שהסתיים ללא הרשעה, בנושא אחר לחלוטין.

לכל אלה צירפה המאשימה את החיסכון הגדול בזמן הדיון, ואת העובדה שלא היה צורך בהעדת המתלוננות הזמינות.

בסופו של דבר, סבורה התביעה כי איזון השיקולים לכאן ולכאן, כשהעונש המוצע איננו חמור כפי שיכול היה להיות, אולם גם איננו חריג בנוף המשפטי ובסוג זה של עבירות, והקנס, שגם הוא איננו עניין של מה בכך - כל אלה מביאים למסקנה כי הסדר הטיעון כפי המוצע ע"י הצדדים, מאוזן הוא ומשקלל את כל השיקולים כראוי ועל כן מבקשת היא לכבדו. 

כמו כן, הודיעתנו התובעת, כי שוחחה עם המתלוננות, הודיעה להן פרטי הסדר הטיעון, והן הביעו הסכמתן להסדר המוצע, לרבות העונש המוסכם.

3. הסניגור, עו"ד מוטי לוי, מצידו הוסיף פרטים וחיזק את דברי התובעת, בכך שצבע בצבעים ורודים יותר את מרשו.

מדובר - כך הסניגור - בנהג של חבורה שביצע עבירות סחר, והוא שונה מכל אותם אנשים העומדים לדין בעבירות מסוג זה: ביחס שלו לבחורות, באנושיות ובגישה שלו, עד שאחת המתלוננות אומרת בהודעתה, כי לא נוח לה להיות פה והיא מבקשת לעזור לו. הנאשם היה לוקח את הבחורות לריפוי לבית חולים, קונה להן תרופות, יוצא איתן לבילויים ומקיים איתן יחסי מין בהסכמה. לדברי הסניגור, גם הסוכן שפנה אליו ידע כי המדובר במי שעובד עבור אחרים, בדרך כלל.

הסניגור ממשיך וטוען, כי גם הנאשם וגם משפחתו (הוא גר עם הוריו) אינם מבינים כיצד נקלע לסיטואציה המביכה לאחר שקודם לכן היה אזרח נורמטיבי. לאדם כמוהו עונש של 6 וחצי שנות מאסר הוא עונש כבד, ואין ספק, כי למד את הלקח ולא יסתבך פעם נוספת בעבירות מסוג זה. הוא הודה בשלושה כתבי אישום, חסך מזמנם של שלושה הרכבים וגם בכך יש להתחשב.