גזר דין בתיק תפח 1037/04

פתח דבר

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: "החוק"), איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק, והטרדות טלפוניות, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב - 1982.

2.         הודאתו של הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום, ונמחקה ממנו עבירה של מעשה סדום שיוחסה לנאשם בכתב האישום המקורי.

על פי הסדר הטיעון המאשימה עותרת להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, ופיצוי המתלוננת בסכום של 50,000 ש"ח שכבר שולם למתלוננת.

ב"כ הנאשם עותר לביהמ"ש להסתפק בהטלת עונש מאסר לתקופה קצרה שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, ופיצוי שכבר שולם כאמור.

3.         העבירות נשוא כתב האישום נעברו במהלך קשר זוגי שהתקיים בין הנאשם למתלוננת, במשך כחמש שנים,  (החל מיום 17.7.97 ועד ליום 6.1.03).

הנאשם הורשע בכך, שבמהלך הקשר הזוגי, בשתי הזדמנויות, הוא ביצע במתלוננת מעשה מגונה בכוח, שלא בהסכמתה, כאשר במהלך קיום יחסי מין ביניהם גרם למתלוננת ללקק את פי הטבעת שלו, תוך שהוא לוחץ בידו על חזה.

4.         בחודש ספטמבר 2000 צילם הנאשם את המתלוננת עירומה בבית ללא הסכמתה.

במהלך קיום הקשר הזוגי, כאשר המתלוננת ביקשה לנתק עימו את הקשר, איים עליה הנאשם בשיחות טלפוניות בציינו ש"תאונות קורות, ויקרה לך משהו".

במהלך חודש פברואר 2001 שלח הנאשם להורי המתלוננת מעטפה ובה אחת מתמונות העירום של בתם, כשהיא גזורה ללא ראשה של המתלוננת. בסמוך לאחר מכן איים על המתלוננת, כי אם לא תחזור אליו - הוא ישלח את תמונות העירום להוריה.

5.         בינואר 2004, לאחר שבמשך שנה לא היה קשר בין המתלוננת לנאשם, התקשר הנאשם למכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת, ועשה כן שבע פעמים נוספות, על אף שניתקה אחת השיחות, ולא ענתה לשיחות האחרות. למחרת התקשר הנאשם שוב למתלוננת ואיים עליה שלא תעז לנתק את הטלפון, אך המתלוננת עשתה כן. שבוע לאחר מכן, ביום 29.1.04, התקשר הנאשם פעם נוספת למתלוננת, ואיים עליה שיפרסם את תמונתה בעירום באינטרנט.

טיעוני ב"כ המאשימה

6.         ב"כ המאשימה הסבירה את הנימוקים שהביאו את המאשימה להסדר טיעון עם הנאשם, כמפורט להלן:

א.        כתב האישום תוקן עקב קשיים ראייתיים בפניהם עמדה המאשימה בהוכחת כתב האישום המקורי.

ב.         עבירות המין שיוחסו לנאשם בכתב האישום המקורי, ואף בכתב האישום המתוקן, בוצעו במהלך קשר זוגי שהיה קיים בינו למתלוננת, וזאת במשך 5.5 שנים. מדובר בקשר זוגי שכלל, לדברי המתלוננת, בעיקר קשר מיני, בעוד שהמתלוננת חפצה לקיים עם הנאשם קשר עמוק יותר.

ג.         במהלך הקשר ביניהם קיימו הנאשם והמתלוננת יחסי מין בהסכמה, ובבסיס כתב האישום עומדים שני אירועים בודדים בהם ביצע הנאשם במתלוננת מעשים מגונים בכוח בניגוד להסכמתה, כאשר המעשים נעשו במהלך קשר מיני שנעשה בהסכמתה.

ד.         המאשימה בחרה ליתן משקל משמעותי לתשלום פיצוי גבוה בסכום של 50,000 ש"ח ששולם למתלוננת, כתנאי להסדר הטיעון, וזאת בהסכמתה של המתלוננת.

ה.        הסדר הטיעון חסך את עדותה של המתלוננת.

ב"כ המאשימה הדגישה כי במקרה דנן מדובר במתלוננת שהינה אשה עדינה ורגישה, אשר עדותה, במיוחד חקירתה הנגדית, תהא לה קשה מנשוא.