גזר דין בתיק תפח 1030/05

א.      פתח דבר

            הנאשם הורשע על פי הודאתו, שבאה לאחר הסדר טיעון, בביצוע עבירות נשוא כתב אישום מתוקן כמפורט להלן:

            באישום הראשון -

א.        סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות - עבירה על סעיף 203 א (א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין").

ב.                 סרסרות למעשה זנות - עבירה על סעיף 199 (א) (2) לחוק העונשין.

ג.                   שימוש במסמך מזוייף - עבירה על סעיף 420 לחוק העונשין.

באישום השני -

א.                החזקת מקום לשם זנות - עבירה על סעיף 204 לחוק העונשין.

ב.                 סרסרות למעשה זנות - עבירה על סעיף 199 א (2) לחוק העונשין.

במסגרת הסדר טיעון נמחקו מכתב האישום המקורי עבירות של כליאת שווא וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר - עבירות על סעיפים 377 ו - 418 לחוק העונשין.

ב.      תמצית העובדות:

1.         מעובדות האישום הראשון עולה כי המתלוננת, כבת 30, ילידת אוקראינה, הגיעה לישראל בחודש יולי 2000 במטרה לעסוק בזנות.

            בהגיעה לישראל היא נלקחה על ידי שני אלמונים לדירתם בבאר-שבע, וארבעה ימים לאחר מכן, הוסעה למכון ליווי ברח' המסגר בתל אביב, שם הועסקה בזנות למעלה מחודש במכון ליווי שבבעלות אחד מהאלמונים.

2.         בתאריך 20.8.00, "רכשו" הנאשם ושותפו אלגר בוניאט זדה (להלן: " אלגר") את המתלוננת תמורת 3,000 דולר לשם העסקתה בזנות.

הנאשם ואלגר העבירו את המתלוננת לדירת הנאשם ברח' הגיבורים 2 בבת-ים (להלן: " הדירה"), עד להכנת תעודת זהות מזויפת עבורה.

            המתלוננת נדרשה ע"י הנאשם ושותפו לעסוק בזנות במהלך כל ימות השבוע, במשך כל השנה, למעט יום כיפור, לרבות בימי המחזור החודשי, ולספק 13 לקוחות לפחות ביום ,משעות בוקר ועד לאחר חצות ליל.

3.         החל מחודש ספטמבר 2000 "השכירו" הנאשם ואלגר את המתלוננת לבעלת מכון ליווי ברח' אלינגר 6 תל אביב (להלן: " המכון") לצורך העסקתה בזנות, וזאת לאחר שסיפקו לה ת.ז. מזוייפת (ע"ש סבטלנה לסקוטובה).

            הנאשם ואלגר הסבירו למתלוננת כי בחודש הראשון לעבודתה עליה למסור לידיהם את מלוא האתנן שתקבל מעיסוקה בזנות, על מנת להחזיר להם את הסכום ש"השקיעו " בה.

בהמשך להוראתם, הגיעו הנאשם ואלגר מדי יום למכון, וקיבלו את הכסף מהמתלוננת, ביודעם שמדובר באתנן ששולם לה עבור מעשי זנות.

4.         החל מהחודש השני להעסקתה, ובמשך כשנה, קיבלה המתלוננת חלק מהאתנן בסכום כולל של 1,000 $ מדי חודש - פחות מ- 10% מהאתנן ששולם לה על ידי הלקוחות.