גזר דין בתיק ת.פ. 40393/03

1.          הנאשם, איסלאם עבד אל חי, הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של הצתה, לפי סעיף 448(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין").

המדובר בחלופה החמורה יותר של סעיף ההצתה, שהעונש הקבוע בצידה הינו 20 שנות מאסר.

כפי שנקבע בהכרעת-הדין, שילח הנאשם אש בחדר המנהלת במעון ויצ"ו ביישוב טירה, וגרם נזק לרכוש המסתכם בכ-25,000 ש"ח.

דבר ההצתה התגלה ביום 8.12.2003 בסמוך לשעה 07:00, עת הגיעה לשטח המעון, המנהלת, הגב' אמנה אבאזה.

הנאשם כפר מכל וכל באשמה, וטען כי הגיע למקום לאחר שנודע לו כי פרצה אש במעון ויצ"ו, ומתוך מגמה לחלץ ילדים אשר קיים חשש כי נקלעו לדליקה. באופן זה, הסביר הנאשם את הימצאות טביעת כף-ידו בחלון החיצוני של חדר המנהלת.

גירסתו זו של הנאשם נדחתה מכל וכל על-ידי בית-המשפט, ונקבע כי הנאשם הוא זה שהצית את חדר המנהלת, תוך דחיית הסברו באשר להימצאות טביעת כף-ידו בחלון.

2.          בשל גילו הצעיר, הופנה הנאשם אל שירות-המבחן לצורך הכנת תסקיר-מבחן בעניינו.

מהתסקיר עולה כי מדובר בצעיר כבן 20, רווק, אשר התגורר טרם מעצרו עם הוריו ואחיו. הנאשם התמיד בהכחשתו את דבר מעורבותו במעשה ההצתה, גם בשיחותיו עם אנשי שירות-המבחן. לפיכך, ציינה קצינת-המבחן, הגב' מאי תכרוכי, כי לא נוצר בסיס לעבודה איבחונית מטעם שירות-המבחן, ולכן אין המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, צויין בתסקיר שירות-המבחן כי הוא הבן השני מבין שלושה אחים, במשפחת המוצא.

האב כבן 53, עובד כאיש תחזוקה במכללת "בית ברל", והאם כבת 46, הינה    עקרת-בית, אשר עבדה בעבר כחונכת במחלקה לשירותים חברתיים בטייבה.

קצינת-המבחן התרשמה כי הנאשם התפתח בתנאים של עזובה רגשית, כאשר ההורים התקשו להוות עבורו גורם תומך ומציב גבולות.

הנאשם סיים 9 שנות לימוד בעיר מגוריו, אך נשר מהמשך הלימודים בעיר        כפר-סבא. הנאשם התחבר לחברה שולית וביצע מספר עבירות פליליות, בהשפעתה.

בהיות הנאשם כבן 18, התגלתה בגופו מחלת צהבת B, בה לקה, ומצבו הרפואי והרגשי התדרדר עד מאוד.

הנאשם סיפר כי החל לעשות שימוש בסמים "קלים" מאז היותו כבן 15, ועם השנים עבר לשימוש קבוע ויום-יומי בגראס, ולעיתים אף השתמש בכדורי אקסטזי.

לדברי הנאשם, הוא נגמל מהשימוש בסמים לפני כשנה, בכוחות עצמו.

אישיותו של הנאשם דלה ובלתי-בשלה, והוא מגלה חוסר-מודעות למצבו ולקשייו. כאמור, הנאשם אינו מקבל אחריות על העבירה אותה ביצע, ומגלה קושי משמעותי לבחון לעומק את הנסיבות שהובילו לביצוען של עבירות פליליות, על-ידו.

מטעמים אלה, נמנע שירות-המבחן מהמלצה כלשהי בעניינו של הנאשם.