גזר דין בתיק ת.פ. 40349/07

ביום 13.1.08 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון על פיו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום כלשונו - ויורשע. הוסכם, כי טרם טיעונים לעונש, יישלח הנאשם לתסקיר. עוד הודע לבית המשפט, כי התביעה תהא רשאית לעתור לשנת מאסר, מאסר על תנאי וקנס.

בהודיית הנאשם והרשעתו בשני אישומים בעבירות שוד לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. טיעון לעונש בעניינו נדחה ליום 4.5.08.

ביום 4.5.08 טענו הצדדים לעונשו של הנאשם - כל צד, על פי מידותיו.

התובעת המלומדת, הגב' קורן, בטיעון מסודר ומוקפד, מסרה, כי הנאשם, יליד 1977, הגיע לישראל בשנת 2000 והינו ללא עבר פלילי.

בדבריה, כי בפרק זמן של חצי שנה, ביצע הנאשם שני מעשי שוד בנק באותה דרך ובאותה שיטה, וזאת - לשם בצע כסף. במשטרה, מסר כי עשה זאת בשל הפסד כספים בהימורים. סך כל שללו - 31,000 ש"ח, כספים, אשר לא הוחזרו.

הסכימה התביעה להסדר, על פיו יוגבל העונש לשנת מאסר אחת בפועל, מאסר על תנאי וקנס וזאת - לאחר ונלקחו בחשבון כל נסיבות לקולא, לאמור: נאשם ללא עבר פלילי, נורמטיבי, הודה במשטרה וסיפר מיוזמתו על ביצוע שוד קודם באותו בנק, כחצי שנה קודם לכן.

שקלו זאת גם בכפוף לתסקיר חיובי בעניינו, כזה אשר המליץ על מאסר בעבודות שירות תוך ציון חרטתו של הנאשם.

ביקשה תביעה מלומדת להוסיף, כי כל הנסיבות לקולא, אינן יכולות להשפיע על טיב הענישה וכי הנאשם צריך לרצות מאסר בפועל. הנסיבות לקולא - יכולות להשפיע על אורך המאסר בלבד. זאת - כבקשת התביעה, כי יהא הקנס בגובה 30,000 ש"ח - הוא גובה כספי השוד.

(וראה פסיקה תע/1).

הסניגורית המלומדת, הגב' בן שבת, טענה לנאשם כל שניתן לטעון לטובתו.

בראשית טיעונה, ביקשה מבית המשפט לאמץ המלצת שירות מבחן ולהשית על הנאשם עונש אשר ירוצה בעבודות שירות בלבד.

הפנתה היא לעובדת היות הנאשם איש צעיר, מי אשר טרם אירועי כתב האישום, חי חיים נורמטיביים. ארבע וחצי שנים עבד בהיי-טק, נשא הוא בכל הנטל הכלכלי של משפחתו. לבני הזוג - ילד קטן. תפיסת עולמו היא כי נטל פרנסת המשפחה - עליו. זהו הרקע, כך לדברי הסניגורית, לביצוע העבירות.

הנאשם - עצור היה חודשיים. כיום - באיזוק אלקטרוני, בפיקוח אישתו. המעצר השפיע מאוד על הנאשם ועל תפיסת עולמו. לצורך פרנסתם - נעזרים הנאשם ואשתו במשפחה המורחבת.

בבקשת סניגורית מלומדת, כי אף אם ישית בית המשפט קנס על הנאשם, יהיה זה לא גבוה ובפריסת תשלומים.

הודה הנאשם מיוזמתו בפרטי האישום השני ו אף מסר על האישום הראשון - כי היה הוא מי אשר ביצע את השוד בחודש מאי. באירוע השני - כמעט ולא נלקח כסף. הכסף מהאישום הראשון שימש לצרכי המשפחה. אין לנאשם כסף להחזירו. מונחת בפני שופט תורן בקשה, כי יוכל לצאת לעבודה. כיום במעצר בית מלא.

הודה הנאשם, הביע חרטה. משפחתו צריכה אותו - והלקח נלמד. לא יינזק אינטרס הציבור באם ירצה הוא את עונשו בעבודות שירות, דבר אשר יהווה עונש מהותי וגם יאפשר לנאשם לשקם את חייו, לעבוד בעבודה לילית ולשקם את משפחתו.

ביקשה הסניגורית המלומדת לציין, כי מבלי להקל ראש בחומרת העבירות - הרי לא נעברו הן באלימות. מדובר היה בפתק אשר הגיש לפקידות הבנק.