גזר דין בתיק פח 1130/06

השופטת תחיה שפירא:

איסור פרסום

            קיים איסור פרסום על שמה של המתלוננת וכל פרט אחר העשוי להביא לזיהוייה.

תמצית האישומים

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון, והן: תקיפה, על פי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"); איומים, על פי סעיף 192 לחוק העונשין; פגיעה בפרטיות, על פי סעיף 5 ביחד עם סעיפים 2(3), 2(10) ו 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981, האזנת סתר שלא כדין, על פי סעיפים 2 (א) + (ג) לחוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979.

2.         עובדות כתב האישום המתוקן, שבו הודה הנאשם, הן כדלקמן:

במהלך השנים 2001-2005 (להלן: " התקופה") ניהל הנאשם מערכת יחסים עם א.א. (להלן: " המתלוננת"), שהינה קרובת משפחה שלו והיתה נשואה באותה עת לאחר.

במהלך תקופה זו, תקף הנאשם מספר פעמים את המתלוננת על ידי כך שסטר לה על פניה וזאת על רקע החשד כי המתלוננת מקיימת מערכת יחסים עם אדם נוסף. כשביקשה המתלוננת לסיים את הקשר עם הנאשם, סירב הנאשם לבקשתה, איים עליה כי יהרוס, ירצח ויחסל אותה. המתלוננת נשארה בקשר עם הנאשם לאור איומים אלה וחששה כי הנאשם יספר על הקשר ביניהם לבעלה ולמשפחתו.

            במועד שאינו ידוע לתביעה במהלך התקופה, משחשד הנאשם כי המתלוננת מקיימת קשר אינטימי עם חבר לעבודה, שלח חוקר פרטי שהתקין מערכת הקלטה למכשיר הטלפון בבית המתלוננת והקליט שיחות בינה לבין חברה לעבודה.

            בנוסף, פעם אחת, במהלך תקופה זו, צילם הנאשם את המתלוננת בעת שקיימה עמו יחסי מין ואף מסר את הקלטת למשפחת בעלה של המתלוננת.

טיעונים לעונש

3.         בטרם נשמעו טיעוני הצדדים לעונש, שמענו כעד הגנה את אחיו של הנאשם.

האח תיאר בפנינו את נסיבות חייו של הנאשם שהתייתם מאביו בהיותו צעיר ביותר, עלה ארצה עם אימו וששת אחיו בשנת 1967 ובשל מצבם הכלכלי שהיה בכי רע, נאלצו הוא ואחיו לצאת לעבוד. הנאשם, כך העיד האח, שירת בצבא כנהג בוס במשך כשלוש שנים ובשנת 1981 בעת שהיה הנאשם כבן 27, נפטרו שני אחיהם הגדולים, אליהם היה הנאשם קשור מאוד.

כיום, מטפלים הוא והנאשם באמם החולה ובנוסף משמש הנאשם, לדבריו, "כעמוד התווך" לבנו הקטן.

            במסגרת הסדר הטיעון הגיעו הצדדים להסכמה כי הנאשם ישלם למתלוננת פיצוי בסך 20,000 ש"ח. סכום זה הופקד בקופת בית המשפט עוד בטרם נשמעו הטיעונים לעונש.

4.         ב"כ המאשימה, ציינה בטיעוניה לעונש, כי מדובר בשרשרת של אירועים אלימים שביצע הנאשם כלפי המתלוננת על רקע גילויי קנאה וחשד כי היא מקיימת קשר עם אחר.

הנאשם נהג במתלוננת מנהג בעלים והשתמש כנגדה באלימות פיזית, כשסטר לה על פניה שוב ושוב, וכשביקשה לנתק את הקשר אף איים עליה ברצח, תוך שהוא מנצל את חולשתה ופחדיה שמא יוודע הדבר לבעלה ולמשפחתו, בכדי להותירה במערכת היחסים עמו ולעשות בה כבשלו.

            גילויי הקנאה והרכושנות מצד הנאשם, באו לידי ביטוי גם בפגיעה גסה בפרטיותה של המתלוננת, הן בהתקנת מכשיר האזנה לטלפון הפרטי בביתה והאזנה לשיחותיה וחמור מכך  בצילומה בעירום בעת שקימה עימו יחסי מין, שלא בהסכמתה. הנאשם אף הגדיל לעשות, כשבניסיון לפגוע בה ככל האפשר, שלח את הקלטת שצילם למשפחתו של בעלה. לטענת ב"כ המאשימה, צילום סיטואציה אינטימית זו והעברת הקלטת למשפחת בעלה, מהווה פגיעה בפרטיות במדרג החמור ביותר. המתלוננת, אשר בלב לא קל הביעה הסכמתה להסדר הטיעון, נאלצת עד היום להתמודד עם תוצאות מעשיו של הנאשם, בניסיון לשקם את מערכת יחסיה עם בעלה ומשפחתו.

            התנהגות זו מצד הנאשם, מייצגת, כך לטענת ב"כ המאשימה, שתלטנות ואלימות גברית הראויה לגינוי ולענישה באמצעות הטלת מאסר בפועל, שיהיה בו כדי למגר את התופעה וליצור הרתעה.

בנוסף, הוגש, מרשם פלילי ממנו עולה כי הנאשם הורשע בשנת 1993 בתקיפה הגורמת חבלה של ממש. כן הגישה אסופת פסיקה המצביעה על הצורך בהחמרה והרתעה בעבירות מסוג אלה.

לסיכום, עתרה ב"כ המאשימה בפנינו, כי נטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי שכבר הופקד על ידי הנאשם בקופת בית המשפט.