גזר דין בתיק פ 9748/03

הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת הוכחות במיוחס להם בכתב האישום:

- קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

- 2 עבירות של התפרצות לעסק וגניבה, לפי סעיף 407  (ב) לחוק.

- 2 עבירות של היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק.

- החזקת רכוש חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק.

- החזקת כלי פריצה, עבירה לפי סעיף 409 לחוק.

לשני הנאשמים, אחים, אין עבר פלילי. ודים מרקובניק, היה שותפם לעבירות, הודה בעובדות כתב האישום ונדון  בין השאר ל- 10 חודשי מאסר בפועל. גם ודים הינו אדם צעיר ללא הרשעות קודמות. תיקו של ודים התנהל בפני חברתי, השופטת גליה רביד.

התביעה עותרת להטלת  מאסר גם על האחים צרמוחין, שחלקם בכתב האישום אינו נופל מזה של ודים, אשר כאמור הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה. לדברי התביעה, מן הראוי שתקופת המאסר שתוטל, תעלה   על זו שהוטלה על ודים.

הנסיבות החמורות האופפות את העבירות פורטו בהכרעת הדין. אזכיר בתמצית כי מדובר בעבירות מתוכננות היטב, כשברשות הנאשמים נתפסה רשימה של בתי עסק "נבחרים", אליהם כדאי מבחינת המלקוח, ואפשרי מבחינת אמצעי אבטחה, להתפרץ. כמו כן, לא למותר לציין, כי הנאשמים או חלקם עבדו באותה תקופה או לפניה, בחברת אבטחה שעיסוקה גם במיגון בתי עסק.

הנאשמים לאחר הרשעתם הופנו לקבלת תסקירים של שירות המבחן וזו תמציתם:

נאשם 1 -

יליד 1976, יליד אוקראינה, עלה ארצה ב- 1996, מועסק כמפקח בחברת עובדי ניקיון ועובד בעבודה נוספת. לדבריו בעל השכלה של למעלה מ- 12 שנה. מאז עליית המשפחה ארצה, מסייע בפרנסתם. את מעורבותו בפלילים מסביר על רקע רצונו לסייע כלכלית לחברו ודים. מביע חרטה.

להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מתקשה לקחת אחריות ומגולל את העשיה הפלילית על חברו. נאמר בתסקיר כי עם הזמן, נפתח הנאשם לסוג של בדיקה עצמית.

שירות המבחן ממליץ להעמידו בפיקוחם ולהטיל עליו  עונש של מאסר בדרך עבודת שירות כדי לא לקטוע את המשך תפקודו התקין.

נאשם 2 -

יליד 1984, עלה ארצה עם משפחתו. לדבריו לא גוייס לצה"ל בשל הסתבכותו הפלילית.

סיים 12 שנות לימוד, לדבריו במהלך לימודיו התקשה להסתגל למסגרת וחבר לחברה בעייתית.  דיווח על שימוש בגראס.

שולל מעורבותו בעבירות נשוא כתב האישום. נוקט בדפוס מטשטש של אי לקיחת אחריות אותה משליך על ודים. עם זאת, טוען, כי בעקבות מעצרו התרחק מהחברה השולית וחדל לצרוך סמים.

להערכת שירות המבחן הנאשם זקוק למסגרת טיפולית אך הוא דחה אותה בטענה ששולט במצבו ואינו זקוק לתמיכה. לאור גישתו, שירות המבחן נמנע מהמלצה.

טענות ההגנה:

א.        הסניגור מבקש לאבחן מידת מעורבותם של הנאשמים במעשים, מזו של ודים, שלדבריו יש לראותו כמנהיג החבורה ויוזם ההתפרצויות לשם כיסוי חובותיו הכספיים.