גזר דין בתיק פ 8243/05

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ושוד בנסיבות מחמירות.

בנוסף הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בכתב אישום שהוגש נגדו לבית משפט השלום באשדוד, (ת.פ.551/06) בעבירות של הפרת הוראה חוקית בניגוד לסעיף 287(א) לחוק העונשין, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בניגוד לסעיף 275 לחוק, בעקבות בקשת הנאשם לצירוף  אישומים.

הנאשם הורשע במסכת מעשי ביריונות חמורה. תחילה נכנס עם שניים נוספים לביתו של המתלונן, מתוך מטרה לסחוט כספים מהמתלונן בתואנת שווא, תוך ניצול כוחו הפיזי, והטלת אימה על המתלונן כי יבולע לו אם לא יציית לדרישת הנאשם. לאחר שהמתלונן השליש רק חלק מכספי הסחיטה בידי הנאשם, בסך של כ- 2,000 ש"ח, נכנסו הנאשם וחברו, יורי, פעם נוספת לביתו של המתלונן, הנאשם היכה את המתלונן מכות קשות והסב לו פגיעות גוף. משסירב המתלונן להיענות לדרישתו הכספית הנוספת של הנאשם, הוציא הנאשם מהבית מחשב אישי ומכשיר טלפון נייד השייכים למתלונן. לא למותר לציין כי עד כה לא הוחזרו הכספים  והמחשב שנלקחו מהמתלונן.

בתיק 551/06, הנאשם הפר תנאי מעצר הבית שהושתו עליו, ומשנתבקש להזדהות בפני שוטר, מסר לו פרטים כוזבים.

ב"כ הנאשם טען כי אין לראות את מעשיו של הנאשם בחומרת יתר על הרקע התרבותי והחברתי אליו משתייכים המעורבים בפרשה. עוד נטען, כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, עובד לפרנסתו, בסוף שנות העשרים לחייו, נשוי ואב לילד, והטלת עונש מאסר עלולה לפגוע בו ובמשפחתו בצורה קשה, ולחשוף אותו לנורמות התנהגות עברייניות.

יצויין כי הנאשם הביע חרטה וצער בדברו האחרון.

מתקשה אני להבין הטיעון הנוגע לתפיסת חומרת העבירה על רקע החברה בה חי הנאשם  וחבריו, ואין שום מקום להתייחסות סלחנית לתופעות חמורות מעין אלה, שבה צד אחד פורע, פעם אחר פעם, בקרבן חסר אונים, תוך רמיסת גופו, רכושו וצנעת הפרט שלו. טענה מעין זו אין לה מקום במדינה המבקשת להשתית נורמות של ציות לחוק, חברה שיוויונית,  וכיבוד זכויות הזולת.

בע"פ  2745/06, מ"י נ. הרשקו ואח' (לא פורסם), שניתן לאחרונה,  אומר בית המשפט העליון: 

"עבירות של סחיטה באיומים הן עבירות נפוצות, אותן קשה לחשוף עקב חששם של הקורבנות לפנות לרשויות החוק. לפיכך, משנמצאו מי שחטאו בכך, ובצורה כה בוטה, ראוי היה להשית עליהם עונש שיהיה בו מענה גם לצורך לגמול להם על רוע מעלליהם, וגם כדי שעונשם יהווה מסר מרתיע לרבים."

            ב- ע"פ 4872/95 - מדינת ישראל נ' גל אילון ו-2 אח' . פ"ד נג(3), 1 ,עמ' 9-10, נאמרו דברים היפים גם לענייננו, באשר לשיקולי הענישה הראויים:

"העבירות בוצעו ממניעים פסולים אותם יש להוקיע ולעקור משורש. בסוג העבירות ובאופן הביצוע היה כדי לסכן באופן מיידי ומוחשי את שלומם בטחונם רווחתם הגופנית והנפשית ואת רכושם של אחרים... הפחד, הבהלה והטראומה הנגרמת... מהווה גורם מחמיר ולא מקל. העובדה שהמעשים בוצעו במספר מקרים... כאשר היה למשיבים זמן להתפכח, גם היא מהווה נסיבה מחמירה. חובתו של בית המשפט הינה להגן על קורבנות העבירה. כשם שנאשם זכאי כי שיקומו וצרכיו יילקחו בחשבון במסגרת שיקולי הענישה,  כך גם זכאים אלו העלולים להיפגע ממנו או מאחרים כמותו, להגנת בית המשפט. בבואו לקצוב את העונש עליו גם לשקול שיקולים של הרתעה ציבורית והגנה על שלום הציבור. ככל שמעשיו של נאשם חמורים יותר כך גם גובר הצורך לשים את הדגש על הגנת הקורבנות."

לאחר ששקלתי מנגד, עברו התקין של הנאשם, העובדה כי לא ריצה בעבר עונש כליאה מצבו המשפחתי, והבעת חרטתו המאוחרת, שיש לקוות כי אינה מושמעת מן השפה אל החוץ נוכח קו ההגנה שנקט, וכן לאור העובדה כי המתלונן לא נפצע פצעים קשים, גוזר אני על הנאשם עונשים אלה:

בגין העבירות בתיק זה עונש מאסר כולל של 30 חדשי מאסר מהם 18 חדשים לריצוי בפועל,  בניכוי תקופת המעצר מיום 14.8.2005-12.9.2005.               

12 חדשים יהיו מותנים למשך שלוש שנים, שהנאשם לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע, או כל עבירת פשע אחרת.

בגין העבירות בתיק 551/06, ונוכח העונש המאסר הממשי שהוטל,  4 חדשי מאסר מותנים למשך שנתיים שהנאשם לא יעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית או הכשלת שוטר במילוי תפקיד.

הנאשם יפצה את המתלונן, רוסלאן עזרליאן, בסך של 7,500 ש"ח.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק פסק הדין לידי המתלונן, רוסלאן עזרליאן, ולידי מזכיר בית המשפט השלום באשדוד.

ניתן היום י"ד בתמוז, תשס"ו (10 ביולי 2006) במעמד הצדדים.

_______________

י. צלקובניק - שופט